החלטה בתיק א 52588/05

בפניי בקשה לצירוף לקסווד בע"מ ח.פ 513103382 כנתבעת נוספת.

טענות המבקשת 

המבקשת הגישה בקשה לביצוע שטר ב - 11.01.05, רק כנגד חותם השטר, מר ניסים צור. לאחר הדיון בבקשת הרשות להתגונן, נודע כי מר ניסים צור שימש כשלוח של חברת לקסווד בע"מ ח.פ 513103382.

המבקשת תטען, כי לא ייגרם למשיב כל נזק בתיקון כתב התביעה ויש בתיקון כדי לזכות את המשיב, בכך שמוסיפים נתבע נוסף.

לטענתה, צירוף חברת לקסווד בע"מ ח.פ  513103382 תקטין את יריעת המחלוקת ותאפשר  לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת במחלוקת בין הצדדים.

טענות המשיב 

טענת המבקשת, לפיה יש להוסיף את חברת לקסווד בע"מ ח.פ 513103382 כנתבעת נוספת לאחר הדיון בבקשת הרשות להתגונן, אשר בעקבותיו נודע לה, כי המשיב שימש ולמעשה חתם כשלוח של החברה לקסווד בע"מ ח.פ 513103382, הינה בגדר חוסר תום לב עד כדי חיוב המבקשת בהוצאות לדוגמה. מעיון בשיקים נשוא בקשת הביצוע והתביעה עולה בבירור, כי המשיב משך את השיקים כשלוח של חברת לקסווד בע"מ ח.פ 513103382. שמה של החברה מתנוסס על גבי השיקים, מס' חברה רשום על גבי השיקים, כתובת החברה רשומה על גבי השיקים ואף מספר הטלפון במשרדי החברה.

בנסיבות אלו, ברור כי המבקשת ידעה היטב עוד קודם לדיון בבקשת הרשות להתגונן, כי השיקים משוכים על ידי החברה וכי המשיב חתם על השיקים כשלוח החברה בלבד וזאת, בניגוד לטענת המבקשת.

לבקשת הביצוע, צירפה המבקשת מכתב תשובה מסניף בנק לאומי של המבקשת ממנו נמשכו השיקים נשוא התביעה. במענה לפניית ב"כ המבקשת, השיב הבנק במכתב מיום 05.01.05 וציין מפורשות, כי השיקים נמשכו מח-ן החברה וכי המשיב הינו מורשה חתימה בחשבון.

המסקנה היא, כי המבקשת ידעה היטב כבר ביום 05.01.05, עוד בטרם הוגשה הבקשה לביצוע שטר ביום 10.01.05, כי השיקים משוכים על שם החברה בלבד וכי המשיב חתם עליהם כמורשה חתימה בחברה.

לשאלה מדוע החליטה המבקשת לתבוע את המשיב ולא את החברה, ניתן לשער שמא "שיטת מצליח" תעבוד. המשיב לא יתגונן והמבקשת תנקוט בהליכי גביה כנגד המשיב באופן אישי ולא כנגד חברה בע"מ, אשר לעיתים קשר יותר לגבות ממנה.

חוסר תום ליבה של המבקשת בהגשת הבקשה לביצוע שטר כנגד המשיב באופן אישי ולא כנגד החברה, זועק לשמיים ואין ספק, כי בקשת המבקשת נגועה בחוסר ניקיון כפיים.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי העדר תום לב בהתנהגות הצדדים, תביא לדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה.

המבקשת אינה טורחת ומפרטת בבקשתה, כיצד צירוף החברה כנתבעת נוספת, תקטין את יריעת המחלוקת.

תיקון כתב התביעה כפי שעותרת המבקשת, מהווה שינוי חזית שאסורה על פי דין.

מבקשת המבקשת עולה, כי המבקשת טרם החליטה באיזו מן הטענה לדבוק, האם המשיב חתם באופן אישי על השיקים או שמא חתם על השיקים כשלוח של החברה.

מעיון בכתב התביעה המתוקן שצורף כנספח לבקשה לתיקון כתב התביעה מעלה, כי עילת התביעה היא כנגד המשיב בלבד ולכאורה הוא חתם באופן אישי על השיקים. עילת התביעה כנגד החברה אינה מפורטת כלל וכלל. 

לאור זאת, תמוה ביותר הצורך לתקן את כתב התביעה.

המבקשת אינה מציינת בכתב התביעה המתוקן מהי עילת התביעה החדשה שיש לה כנגד החברה, אם בכלל, שאותה מבוקש להוסיף.