החלטה בתיק א 51302/05

1.       לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.       המדובר בתביעה בגין נזקי גוף אשר אירעו לתובע, יליד 23.2.1971, כתוצאה מתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 21.3.2004.

3.       התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

4.       הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 40% בתחום הנוירולוגיה, נכות צמיתה בשיעור של 20% בתחום האורטופדיה ונכות צמיתה בשיעור של 10% בתחום הכירורגיה. לטענת התובע, הועדה כאמור הפעילה את תקנה 15 במלואה וקבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה כוללת בשיעור של 86%. עוד טוען התובע, כי ועדה רפואית לעררים הגדילה את הנכות האורטופדית ל- 25% אולם החלטת הועדה כאמור, לא צורפה.

5.       תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל תיקון סכום תביעתה  של התובענה מעבר ל- 2,500,000 ש"ח וכן העברתו של הדיון בתביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לטענת ב"כ, התובע סובל, בין היתר, משברים שונים בגפיים התחתונות, העדר יכולת דריכה ברגל, אי תנועה בשורש כף הרגל, בברך ובירך, בצקת בכפות הרגליים, ליקויים בדרכי השתן והפרעות נפשיות שונות.

עוד טוען ב"כ התובע כי " כתוצאה מפגיעתו הקשה נפלט התובע משוק העבודה, ואיבד לחלוטין את כושר השתכרותו. בנסיבות הללו הנכות התפקודית של התובע עומדת על 100%".

התובע מעריך את נזקיו בסך של למעלה משבעה מליון ש"ח.

התובע תומך בקשתו בתצהירו ומסמכים.

6.       הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לשיטתה, " הנכות התפקודית הינה איפוא בשיעור 52% (הפעלת תקנה 15 ע"י הועדה אינה רלוונטית, שהרי לעולם בית המשפט הינו הקובע לגבי הנכות התפקודית)".

עוד טוענת הנתבעת כי להערכתה, נזקי התובע לאחר ניכויים שונים מסתכמים בסך של כמליון ש"ח בלבד, ולפיכך, אין הצדקה ואין מקום לתיקון כתב התביעה ולהעברתה לבית המשפט המחוזי.

דיון

7.   בית משפט השלום מוסמך לתקן כתב תביעה, כך שהסמכות לדון בתביעה על-פי כתב  התביעה המתוקן תהיה לבית משפט המחוזי ובמקביל להעביר את הדיון בתביעה לבית משפט המחוזי (ראה: רע"א 2992/98, ספקטור לודמילה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נב(3) 673, 676).

8.   בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון ראשית האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה כאמור בתקנה 92 לתקנות. שנית, יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

9.   כדי לבדוק באם נתקיים התנאי הראשון הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי, הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות "... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61, זדרייביץ נ' תרום , פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ , פ"ד לט(2) 556, 559).

10   ודוק: השאלות שצריכות להיות שנויות במחלוקת צריכות להיות קשורות לזכות המהותית של נשוא התובענה ואינן צריכות להיות קשורות דווקא לאותן העובדות המולידות ומקיימות את הסעד המשפטי (ע"א 70/62, אדלר נ' יצחק , פ"ד 1949, 1952; ע"א 772/79, עזבון שמרון נ' וסקביץ , פ"ד לו(4) 78).

11.  במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה בשלב קדם המשפט, שזהו המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם נסתיימו הליכי קדם המשפט.

12.  לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה וכן בכתבי הטענות, הגעתי לכלל מסקנה כי ההפרשים הגדולים שבין תחשיבי הנזק מטעם הצדדים, נובעים בעיקר ממחלוקת לעניין הפסדי שכר של התובע לעבר ולעתיד.

בסעיף 10 לתחשיב הנזק מטעם התובע, נטען כי התובע השתכר משכורת חודשית בסך של 3,000 ש"ח לחודש. על פי הצהרה זו, הוערכו הפסדי השכר של התובע לעבר ולעתיד, על ידי הנתבעת, בסך של מליון ומאה אלף ש"ח.