החלטה בתיק א 50890/06

בפניי בקשה לעיון חוזר בבקשה להמצאת מסמכים.

ביום 10.12.07 לאחר המועד שנקבע להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים הוגשה בקשה על פיה נתבקש ביהמ"ש להורות על המצאת מסמכים.

ניתנה על ידי החלטה הקובעת כי לא ברור מדוע הוגשה במועד זה והבקשה הועברה לתגובת ב"כ התובע.

ב"כ התובע הגיב, לאחר מקרא תגובתו נתבקש ב"כ הנתבעים להסביר מדוע מבוקשים מסמכים, כאשר המדובר במסמכים הנוגעים לתקופת ניהול תיק ההשקעות של התובע אצל הנתבעים.

ב"כ הנתבעים הגיב, ולמקרא תגובתו ניתנה על ידי החלטה, כי אחת מהטענות של הנתבעים הינה שתיק ההשקעות של התובע עלה והתובע הרוויח וכי הם עתרו לקבלת מסמכים המוכיחים זאת, ועוד נקבע כי על ב"כ התובע להחליט או שהוא מסכים למסקנה זו או שימציא מהמסכים על מנת שהנתבעים יוכלו להוכיח את טענותיהם.

ב"כ התובע הגיש בקשה לעיון חוזר, ובו הבהרה כי אין בפי הנתבעים טענה כי תיק ההשקעות של התובע עלה , אשר מתייחסת לתקופה שלאחר סיום ההתקשרות, וכי כל המסמכים הנוגעים לתקופה שבה נוהל תיק ההשקעות של התובע אצל הנתבעת מס' 1 נמסרו.

עוד יש לציין כי ב"כ הנתבעים עתר לזימון עד שימציא את המסמכים, דחיתי בקשה זו משום שככל שתינתן על ידי החלטה המורה על המצאת המסמכים אין צורך בזימון העד, וככל שתינתן החלטה על ידי המורה על דחיית הבקשה הרי אין מקום לזימון העד על מנת לעקוף את ההחלטה.

בעקבות הבקשה לעיון חוזר נקבע דיון בו נשמעו טענות הצדדים בעל פה והובהרו הסוגיות הטענות ליבון.

לגופו של עניין, הסתבר לאחר הדיון כי ב"כ הנתבעים אינו דורש מסמכים הנוגעים לתקופה שלאחר סיום ההתקשרות שבין התובע לבין הנתבעת מס' 1. בדבריו לפרוטוקול ביהמ"ש נאמר במפורש כי "אני מבקש את המסמכים עד שמימש את תיק ההשקעות אצלנו".

המחלוקת אינה אם כך האם הנתבעים זכאים לקבל את המסמכים בתקופה שבה ניהלו את תיק ההשקעות, וכן אינם עותרים לקבלת מסמכים מעבר לתקופה זו. אלא המחלוקת הינה ביחס לתקופה בה נוהל תיק ההשקעות על ידי הנתבעים.

על פי דבריו של ב"כ הנתבעים עולה כי ניתנו הוראות על ידי התובע בתקופות מאוחרות הנוגעות לתיק ההשקעות, הוראות שב"כ הנתבעים רואה כחלק מהטיפול של הנתבעים בתיק ההשקעות של התובע.

עיון בתצהיר התומך בבר"ל מעלה כי לא עלתה על ידי הנתבעים כל טענה  בעניין רווחים מעבר לתקופה בה ניהלו את תיק ההשקעות של התובע.

ב"כ הנתבעים הפנה לסעיפים מסוימים בתצהיר, אלא שאם נקרא סעיפים אלו אין בהם כל אמירה ביחס לרווחים שהושגו לאחר 30.4.06.

ב"כ הנתבעים השליך יהבו על ההחלטה הקודמת ממנה עולה  כי ב"כ התובע התבקש לבחור או להסכים לטענה או להמציא את המסמכים.

לאחר ששמעתי את הצדדים אני סבורה כי אין מקום להמצאת המסמכים.

גם אם עולה מההחלטה הקודמת כי ניתנה הוראה לב"כ התובע להמציא את המסמכים, הרי ביהמ"ש מוסמך לשנות את החלטות הביניים כאשר מסתבר לו כי נעשתה טעות.

בענייננו, נקודת המוצא הייתה כי הנתבעים העלו טענות הנוגעות לשווי תיק ההשקעות ולרווחים שהתובע גרף, ולכן ניתנה ההחלטה הקודמת. אלא שלאחר הדיון הובהר כי טענתו של ב"כ הנתבעים הינה שגם לאחר 30.4.08 המשיכה הנתבעת מס' 1 לנהל את תיק ההשקעות. טענה זו לא נטענת בפה מלא, אלא ביהמ"ש הופנה להוראות שניתנו לנתבעת מס' 1 מעם התובע.

לפיכך, לאחר שהובהר כי הנתבעים אינם עותרים לקבלת מסמכים הנוגעים לתקופה שלאחר סיום ההתקשרות והמחלוקת שמעלה ב"כ הנתבעים נוגעת למועד סיום ההתקשרות, ולאחר שהובהר כי אין בתצהיר התומך בבר"ל כל טענה ממנה ניתן להסיק כי מועד סיום ההתקשרות היה שונה מהנטען קודם לכן, ועד למועד זה נתקבלו המסמכים, ולא מועלת כל בקשה לתיקון טענות ההגנה,  ועוד אין מחלוקת כי עד למועד שבו בוטל ייפוי הכוח שניתן לנתבעים נמסרו המסמכים, הרי  בהעדר כל טענת הגנה הנוגעת לתקופה שלאחר ביטול ייפוי הכוח, אין מקום להמצאת המסמכים.

אני דוחה את  הבקשה.