החלטה בתיק א 50868/05

בפניי בקשה למחיקת כותרת.

טענות המבקשת 

ביום 28.09.05 הגישו המשיבים כנגד המבקשת תביעה כספית בהליך של סדר דין מקוצר, בסך של 2,700 ש"ח, המורכבת מסכום של 300 ש"ח לכל משיב, בגין הטסת אופנועיהם של המשיבים מצ'כיה לישראל בטיסה בה הייתה המבקשת המוביל האווירי.

לטענת המבקשת, תביעת המשיבים אינה עומדת בתנאים של הגשת תביעה בסדר דין מקוצר.

תביעת המשיבים אינה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. אין כל עילה בכתב התביעה, אשר מבססת את הסכום אשר על המשיבה לשאת לצורך הטסת אופניהם של המשיבים לא בדין ולא מכוח חוזה.

המשיבים לא צירפו כל ראיה או ראשית ראיה כלשהי בכתב, העונה על דרישת התקנות בסדר דין מקוצר.

המבקשת טוענת לעניין זה, כי הקבלות החלקיות בלבד אשר אותן הציגו המבקשים, מאשרות רק את עצם התשלום אותו שילמו למבקשת, אשר אין חולק ואין הוא מהווה ראיה  לגופה של מחלוקת.

המבקשת מבהירה, כי כרטיס הטיסה שצורף על ידי המשיבים ועליו התנאים המשפטיים אשר לטענתם מהווים הסכם הובלה החל ביניהם לבין המבקשת והמחייב את המבקשת, אשר בו לכאורה אזכור להטסת אופנועיהם ואינו כלל כרטיס הטיסה של המבקשת אלא כרטיס הטיסה של מארגן הטיסה צ'רטר תור ישראל (1983) בע"מ, ממנו רכשו המשיבים את הטיסות הן של החברה הצ'כית והן של המבקשת.

כרטיס הטיסה אינו עונה על הדרישה של מסמך בכתב הקשור למבקשת, העשוי על ידה או בחתימתה.

מכאן אין מדובר בחוזה כזה או אחר המחייב את המבקשת ושאר נקשר בינה לבין המשיבים אלא בהסכם המחייב את מארגן הטיסה ממנו נרכשו הטיסות אל מול הנוסעים. לפיכך, אין הוא הסכם עליו יכולים המשיבים לבסס את תביעתם כנגד המבקשת וודאי שלא בסדר דין מקוצר.

המבקשת מעולם לא מכרה למשיבים כרטיסי טיסה, אלא כפי שאף המשיבים עצמם מציינים כרטיסי טיסה נרכשו על ידי המשיבים מגוף אחר שהינו לטענת המשיבים חברת אופיר טורס  שהייתה כפי הנראה סוכן הנסיעות.

טענות המשיבים

טענת המבקשת כי המשיבים לא הצביעו על חוזה בכתב, אשר מכוחו מגישים הם את כתב התביעה בסדר דין מקוצר. טענה זו תמוהה בלשון המעטה, לאור העובדה, כי לכל אורך כתב התביעה טענו המשיבים, כי החוזה בין המבקשת למשיבים מגולם בכרטיס הטיסה וכי חוזה זה הופר על ידי המבקשת.

המשיבים טוענים, כי המבקשת לא הפנתה אותם אל חוזה מכוחו ניתן היה לדרוש את תשלום הכופר, אלא שדרישת התשלום הכופר מהווה היא בעצמה הפרה של החוזה הכתוב בינה לבין המשיבים אשר מגולם בכרטיס הטיסה ובו תנאי נשיאת החפצים.

עצם הצגת כרטיס הטיסה על תנאיו, מהווה הצגת החוזה שבין המשיבה לבין המבקשים בהתאם לפרוטוקול האג הקובע, כי "כרטיס הנסיעה מהווה ראיה לקשירת חוזה ההולכה ולתנאיו כל עוד לא הוכח ההיפך".

סכום התביעה הנו סכום קצוב והוא שווי הכופר, אותו נדרש לשלם כל אחד מן המשיבים והוא מגובה בקבלות שהפיקה להם המבקשת.

ישנה ראיה חד משמעית להפרת החוזה בין הצדדים, הצגת החשבוניות בדבר תשלום הכופר, תשלום שהוא בניגוד לתנאי החוזה, מהווה ראיה מספקת להפרת חוזה.

החוזה שהופר הוא בין המבקשת לבין המשיבים, כרטיס הטיסה הוא החוזה עליו נסמכת התביעה והוא נערך בין המבקשת לבין המשיבים. על כן טענת המבקשת, כי החוזה מכוחו הגישו המשיבים את תביעתם זו חוזה המגולם בכרטיס הטיסה, הינו חוזה בינם לבין צד ג', דינה להידחות.

דיון