החלטה בתיק א 50506/06

כללי:

הצדדים הגיעו להסדר פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 2.1.07.

בין לבין נותרה תלויה ועומדת סוגית ההוצאות, זאת  בהתאם  להוראות הסדר הפשרה במ/1, סעיף 7 שם.

יש להכריע בהוצאות התובעת והנתבעת. צד ג' לא עמד על הוצאותיו וממילא אף לא הגיש כתב תשובה בהודעה לצד ג'.

עמדת הנתבעת:

הנתבעת עותרת לפסיקת הוצאות המשפט לזכותה.

לטענתה, מייד עם קבלת כתב התביעה ובטרם הוגש כתב הגנה, הציעה הנתבעת לתובעת את דחיית התובענה ללא צו להוצאות, אך סורבה.

התכתובות בין הצדדים צורפו לבקשת הנתבעת.

צורפו:

מכתב הנתבעת מיום 27.9.06, נספח א'.

מכתב הנתבעת מיום 28.9.06, נספח ב'.

בנסיבות אלה, נאלצה הנתבעת להגיש כתב הגנה והודעה לצד ג', דבר אשר היה כרוך בתשלום שכר טירחה בו נשאה הנתבעת כלפי באי כוחה, בשיעור נטען של למעלה מ- 20,000 ש"ח. בנוסף, נשאה הנתבעת באגרת הודעה לצד ג' בסך 1,076 ש"ח.

רק לאחר שנתגבשו הוצאות אלה ובטרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, נאותה התובעת להסכים להצעתה הראשונית של הנתבעת בדבר דחיית התביעה.

הנתבעת טוענת, כי אילו הצעתה היתה נשקלת בכובד ראש ומלכתחילה, היה נמנע הצורך מהגשת כתבי טענות מטעמה, והיו נחסכות העלויות המבוקשות כאן.

עמדת התובעת:

התובעת טוענת, כי יש להמנע מפסיקת הוצאות בתיק זה.

לטעמה, קודם להגשת התביעה שוגרו שלושה מכתבי דרישה אל הנתבעת שלא זכו למענה.

המכתבים צורפו כנספח א' לתגובה.

עקב העדר התשובה, נשלח מכתב התראה מעורך דין, נספח ב' לתגובה.