החלטה בתיק א 47277/05

1.      התביעה בתיק העיקרי הוגשה ביום 11.9.05, על ידי התובע - בעל מניות בחברת א.מ.מ.מ. יזום והשקעות בע"מ (להלן - "החברה") - כנגד הנתבע, אשר פעל בתקופה הרלבנטית לתביעה כבנק, אשר בו התנהל, בין היתר חשבונה של החברה.

2.      טוען התובע בתביעתו, כי הנתבע פעל בשיתוף פעולה ולמעשה - בקנוניה (הגם שמילה זו אינה נזכרת באופן מפורש בתביעה) עם אדם בשם מנחם מצגר, אשר שימש כרואה החשבון של החברה ובנוסף - היה בעל מניות בה ושימש, מכוח מינוי אותו העניק, למעשה, לעצמו (ביחד עם אדם נוסף בשם משה פרץ) כמיופה כוחה של החברה בעניינים הרלבנטיים לתביעה ואשר נזכרים בה באופן מפורט.

3.      טענת התובע היא, כי הנתבע, כאשר פעל כפי שפעל (והתובע מתאר את הדברים בכתב התביעה) - שיתף פעולה עם מצגר ופרץ במעשיהם שהביאו לריקון החברה מרכושה ונכסיה, או - לכל הפחות "עצם עיניים" לנוכח פעולותיהם, אשר אמורות היו לעורר את תשומת ליבו של הנתבע, כבנק, לאור היותן חריגות ופסולות.

4.      טוען התובע, כי מצגר ופרץ, אשר התיימרו לפעול בשם החברה - פעלו בפועל למען עצמם ובפעולותיהם - גרמו לשעבוד נכסי החברה לטובת הנתבע, אשר דרש מהם להמציא בטוחות לחובות שלהם, באופן אישי ושל חברות בהן היו להם זכויות ואשר לחברה לא היה עימן או אליהן כל קשר שהוא.

5.      כאשר מימש הנתבע את הבטוחות אותן העמידו לרשותו מצגר ופרץ - מומשו גם נכסי החברה בה יש לתובע מניות וכפועל יוצא מכך ירדו הסכומים אותם העביר התובע אל החברה, כהלוואת בעלים, לטמיון.

6.      יתרה מכך, כך התובע - גם הרווחים העתידיים אותם אמורה היתה החברה להפיק מן הנכסים אותם רכשה ואשר אותם אמורה היתה להשביח בבנייה - נמנעו מן התובע עקב מימוש נכסי החברה לטובת התחייבויות זרות כלפי הנתבע.

7.      לנוכח זאת - עותר התובע לחיוב הנתבע בתשלום הסכום אותו השקיע לדבריו כהלוואת בעלים בחברה, דהיינו - 1,015,456 ש"ח ובנוסף - אובדן רווחיו הצפויים, בסך - 1,203,750 ש"ח. בסך הכל עומד סכום התביעה על - 2,219,206 ש"ח.

8.      לעומת הנטען בכתב התביעה טוען הנתבע, ראשית לכל, כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף בגין העדר עילת תביעה והעדר יריבות בין הצדדים.

9.      טוען הנתבע, כי תביעתו של התובע היא בפועל תביעה נגזרת, אשר התובע לא קיבל רשות להגישה.

10.  בדיון שהתקיים בפני ביום 8.5.06 טענו ב"כ הצדדים את טענותיהם ביחס לעתירה הראשונית של הנתבע ובסיום הדיון קבעתי כי החלטתי בטענה תנתן בנפרד וקבעתי את התיק להמשך ק"מ, למקרה והתביעה לא תסולק על הסף.

11.  אתייחס תחילה לטענת היות התביעה בגדר תביעה נגזרת ואומר כבר עתה כי אני דוחה טענה זו מן הטעמים המפורטים להלן.

12.  עיון בכתב התביעה מגלה, כי תביעתו של התובע מתייחסת לנזקים נטענים אשר התובע טוען כי נגרמו לו ללא קשר לנזקים אשר נגרמו לחברה, הגם שהמקור לנזקים אלו, כך עולה מן הדברים - זהה (מעשיהם של מצגר ופרץ, בשיתוף פעולה מצד הנתבע, כטענת התובע).

13.  על פי פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בע"א 2967/95, מגן וקשת בע"מ נ. טמפו תעשיות , פד"י נא(2) 312, 326 -"... כאשר בעל מניות סובל נזק בלתי תלוי בנזק אותו סובלת החברה, קמה לו תביעה אישית בלתי תלויה בנזק שנגרם לחברה".

14.  במילים אחרות - בית המשפט הכיר בכך שתיתכן עילת תביעה נפרדת של בעל מניות כלפי צד שלישי, להבדיל מתביעת החברה כלפי אותו צד שלישי ובמקרה כזה - לא תהווה תביעת בעל המניות תביעה נגזרת, אלא תביעה עצמאית ואישית.

15.  השאלה האם התקיימו התנאים לביסוסה של תביעה שכזו והאם הוכחה הן שאלות אשר צריכות הכרעה במסגרת בירור התיק העיקרי. לענייננו - די באפשרות קיומה של תביעה שכזו על מנת שלא לנעול את דלתות בית המשפט בפני התובע.

16.  גם באשר לטענת חוסר העילה והעדר יריבות אותה בעלה הנתבע איני מקבלת את הבקשה.

17.  קיומה של עילה, כשמשמעות המונח על פי הפסיקה היא המשמעות הרחבה ביותר של מונח זה (מכלול העובדות אשר אם תוכחנה תזכינה את התובע בסעד הנתבע על ידו) - נגזר מן הנטען בכתב התביעה.

18.  במקרה שלפנינו - עיון בכתב התביעה מגלה כי התובע פירט במפורש את המעשים אותם מייחס הוא לנתבע ואשר בעטיים טוען הוא לגרימת נזקיו ואשר אליהם מתייחס הוא כאל עוולת גרם הפרת חוזה.

19.  על פי טענתו של התובע - נכרת בינו לבין החברה חוזה, אשר על פיו התחייבה החברה להחזיר לתובע את הלוואת הבעלים אותה העמיד לה; התחייבה להשקיע את הכספים בפרוייקטים של בנייה אשר יניבו רווחים והתחייבה לשלם לו את חלקו ברווחים שיופקו כאמור.