החלטה בתיק א 45416/06

בפניי מספר בקשות.

התובעים והנתבעים שכנגד, להלן: "התובעים", הגישם תביעה כנגד הנתבעת באופן אישי. הנתבעת טוענת, כי הינה שלוחה של בעלי נכס וכי הסכם השכירות נחתם על ידה כשלוחה, ולכן אין עילת תביעה כנגדה מחמת עניינים הנובעים מהסכם השכירות.

התובעים טוענים, כי הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, ואינה רשאית לעשות כן, שכן ככל שהיא שלוחה, הרי אין בפיה עילת תביעה עצמאית, אלא לכל היותר, התובעים הנכונים הינם בעלי הנכס, השולח, ולכן ככל שהוגשה תובענה על ידי הנתבעת במסגרת תביעה שכנגד, דינה להידחות.

הנתבעת עותרת למחוק התובענה על סף מחמת השתק עילה, הואיל ובהליך קודם, נדחתה בקשה למתן רשות להתגונן שהוגשה על ידי הנתבעים, ולכן כל הטענות שנדונו באותו עניין אינן יכולות להישמע.

לאחר קבלת התגובות לבקשות, אני סבורה כי דין הבקשה למחיקת התביעה כנגד הנתבעת על סף מחמת העדר יריבות, להתקבל.

אין מחלוקת, כי התובעים חתמו על הסכם שכירות עם ה"ה קזלוב, באמצעות הנתבעת כמיופת כוח.

אין מחלוקת, כי בגין אותו הסכם, הוגשה תובענה לפינוי, וניתן פס"ד כנגד הנתבעים על פיו הורה ביהמ"ש לנתבעים, כי עליהם לפנות את הדירה, וטענותיהם לא התקבלו.

התובעים עתרו לחייב את הנתבעת באופן אישי, בטענה, כי פרצה לדירה בלא רשות, וכי עילה זו של פריצה והחלפת נעולים, מהווה עבירה ולכן קיימת יריבות אישית בינה לבין התובעים.

אלה שעיון בכתב התביעה יעלה, כי במסגרתו עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום שיפוצים שביצעו בדירה. לפיכך, הטענות הנוגעות לשיפוצים בדירה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת עם הטענות, כי הנתבעת הינה היריבה הישירה.

על התובעים להחליט, אם הם עותרים לחייב את הנתבעת בתשלום שיפוצים שביצעו בדירה, הרי ככל שברצונם לעשות כן, היריב הנכון הינו בעלי הנכס, ה"ה קזלוב, אשר עימם התקשרו בהסכם השכירות, ואשר הנתבעת משמשת להם כמיופת כוח.

אם מבקשים הם לחייב את הנתבעת בנזקים אחרים שאינם קשורים לשיפוץ הרי הם יכולים לעשות כן, ככל שנזקים אלו קשורים למעשה הנטען כלפי הנתבעת, אולם הנתבעים אינם יכולים לאחוז החבל משני קצותיו, מחד לטעון לקיומה של יריבות ישירה בשל מעשה אישי שנעשה על ידי הנתבעת ומאידך לעתור לקבל החזר בגין שיפוצים שנעשו לטענתם בדירה מכוחו של הסכם השכירות בו הנתבעת הינה מיופת כוח.

לפיכך, התביעה במתכונתה אינה יכולה לעמוד, ככל שהתובעים יבקשו לתקנה ולתבוע את הנתבעת כמיופת כוח בלבד, כלומר, לתבוע את ה"ה קזלוב, המשכירים על פי הסכם השכירות,

איעתר לבקשה, במקרה כזה, בוודאי שדין הטענות לעניין התביעה שכנגד להידחות.

ב"כ התובעים יודיע לביהמ"ש על עמדתו בתוך 14 יום מקבלת החלטתי.

טענה אחרת בפי הנתבעת והיא, כי התובעים מעלים טענות שכבר הוכרעו בהליך קודם.

כזכור, כנגד התובעת מס' 1, הוגשה תביעה לפינוי, והתובעת מס' 1, הגישה בר"ל, ובו העלתה טענות שונות הנוגעות למועד הכניסה לדירה, והסכמה לעניין שיפוצים. בעניין זה נדחו הטענות.

יחד עם זאת, נושא חזקה בדירה אינו רלוונטי לנושא כספי. יתכנו טענות שלא יוכלו לשמש הגנה מפני תביעת פינוי,  אבל אין מניעה מלהעלותם במסגרת תובענה כספית.

וזה המצב בענייננו, עובדת ביצוע שיפוצים, אינה יכולה לשמש הגנה מפני תביעת פינוי, שכן ביצוע שיפוץ אינו מקנה זכות חזקה, יחד עם זאת, טענת כזו יכולה לעלות במסגרת תובענה כספית, כאשר נדרשים לברר את המחלוקות הכספיות בין הצדדים.

ולפיכך, אני סבורה כי דין הבקשה לדחיית התביעה על סף מחמת השתק עילה או פלוגתא להידחות.