החלטה בתיק א 43621/07

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

רקע

ביום 08.07.07 הגישה התובעת תביעתה לתשלום סך של 210,618 ש"ח.

לטענתה,  התקשרה עם הנתבע 1 בהסכם, לפיו ישמש כסוכן מכירות עצמאי עבורה למכירת חדרי כושר, אותם היא מייבאת לישראל.

התובעת טענה, כי ביום 19.07.05, התקשר הנתבע 1 בשמה עם שמעון מלכא, בהסכם לאספקת ציוד לחדר כושר.

לטענתה, הציוד הנ"ל נמכר למר ראובן יהודה, בלא ששולמה תמורתו לתובעת.

התובעת מסבירה, כי הגישה תובענה כנגד שמעון מלכא ויהודה לוי, במהלכה התברר לה כי הנתבע 1 פעל ברשלנות רבתי.

בין היתר, בכך שאיפשר את מכירת הציוד, מבלי לוודא כי תמורתו תשולם לתובעת וכן כי חתם על מסמכים שונים בשמה.

התובעת מסבירה, כי התובענה שהוגשה הסתיימה בפסק דין בפשרה, אך אין באפשרותה לגבות את מלוא סכום הפשרה.

התובעת סבורה, כי רשלנותו ומחדליו של התובעת גרמו לכך, כי לא זכתה לקבל את מלוא התמורה בגין הציוד הנמכר, ועליו לשפות את התובעת בגין נזקיה בסך 168,514 ש"ח.

התובעת אף טוענת, כי הנתבע 1 משך ממחסניה סחורה בסך של 11,580 ש"ח, מבלי לשלם עבורה, ותובעת אף את התמורה בגין המוצרים שנלקחו על ידו.

בנוסף, התובעת מסבירה כי הנתבעת 2 רכשה ממנה ציוד וטענה כי סך של 30,524 ש"ח שולם לנתבע 1.

התובעת אינה יודעת, לטענתה,  אם אכן הסך הנ"ל נגבה על ידי הנתבע 1 ולכן תובעת את תשלומו מהנתבעים 1 ו-2.

הנתבע 1 מבקש לדחות את התובענה כנגדו.

לטענתו, בינו לבין התובעת התקיימו יחסי עובד ומעביד.

באשר לעסקאות נשוא התובענה עם שמעון מלכא וראובן יהודה, הנתבע 1 טוען כי פעל בתום לב וככל שסוכן מכירות סביר היה פועל וכל זאת בידיעת התובעת.

באשר לטענת התובעת, כי נמשכה סחורה על ידי הנתבע 1 בלא תשלום תמורתה, הנתבע 1 טוען כי הסחורה נועדה ונמסרה ללקוחות התובעת.

באשר לטענה, כי יתרת חובה של הנתבעת 2 לתובעת שולמה לנתבע 1, הנתבע 1 מכחיש טענה זו.

לנתבע 1 טענות קיזוז כנגד התובעת, ואף טענות בדבר חובותיה כלפיו, לרבות תשלום שכר עבודה, עמלות, פיצויי פיטורין וכיו"ב.

בתיק לא מצוי כתב הגנה מטעם הנתבעת 2.