החלטה בתיק א 43257/04

כללי

1.         השאלה המצריכה החלטה הינה, האם התיישנה תביעת התובעת כנגד הנתבע.

2.         ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

התובעת הינה חברה בפירוק, כאשר ההליכים המשפטיים, לרבות ההליך הנדון, מתנהלים ע"י מפרקיה. (למען הנוחות יצוין כי כל הטענות המיוחסות לתובעת בהחלטה זו נטענות ע"י המפרקים).

התובעת נקטה נגד הנתבע הליכי הוצל"פ בגין 5 שיקים על סך 21,617 ש"ח (קרן), ואשר זמני פרעונם החל מיום 6/3/95 ועד 6/7/95. (להלן: "השיקים").

בקשת הביצוע הוגשה ביום 3/2/04.

הנתבע הגיש התנגדות במסגרתה העלתה טענת התיישנות. בהתאם להחלטת יום 6/6/04 ניתנה רשות להגן. הוגשה תגובת התובעת וכן תשובת הנתבע.

עיקר טענות הנתבע

3.         התובעת הגישה את השיקים לביצוע לאחר שחלפו כתשע שנים ממועד פרעונם ו/או הצגתם לפרעון ו/או ממועד חילולם ועל כן עילת התביעה עפ"י השיקים התיישנה.

עיקר טענות התובעת

4.         טענות התובעת בעיקרן מסתמכות על סעיף 7 וסעיף 8 לחוק ההתיישנות.

לטענת התובעת, המפרקים לא ידעו ולא יכלו לדעת על קיומם של השיקים נשוא הליך זה, כך שנעלמו מהם העובדות המהוות את עילת התביעה, מסיבות שלא היו תלויות בהם ושאף בזהירות סבירה לא יכלו למנוע אותן.

לטענת התובעת, המפרקים לא קיבלו לידיהם את השטרות נשוא ההליך ועל כן נמנעה מהם האפשרות לפעול לאכיפתם.

כן טוענת התובעת, כי מנהלי התובעת בזזו את קופת התובעת, הסתירו את מעשיהם והעלימו את הראיות שיאפשרו גביית כספים. מטעם זה אין לייחס את ידיעתם של מנהלי התובעת למפרקים ו/או לתובעת.

לטענת התובעת, יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד קבלת השטרות ע"י המפרקים. לחלופין טוענת התובעת, כי מרוץ ההתיישנות החל במועד מינוי המפרקים.

דיון

5.         כאמור, אחרון השיקים נשוא בקשה זו חולל בשנת 7/7/95, כך שניתן היה לפעול אכיפת השיקים לכל המאוחר בתאריך 6/7/02 ועל כן, על פני הדברים, בקשת הביצוע אשר הוגשה ב - 9/2/04, הוגשה בחלוף המועד המותר. חרף האמור, עדיין עשויות להיות נסיבות הדוחקות את תקופת ההתיישנות, כך שניתן להאריך את התקופה במהלכה זכאית התובעת לפעול לאכיפת השיקים.

6.         בענייננו תולה התובעת יתדותיה בשני סעיפי חוק רלוונטים:

סעיפים 7 ו - 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (להלן: "החוק").

7.         סעיף 7 לחוק קובע כי:

"7. תרמית ואונאה