החלטה בתיק א 42508/06

1.         בפני בקשה מטעם התובע (להלן: " המבקש"), לפסילת חוות דעתו של ד"ר טיין, המומחה בתחום האורטופדי, ולחילופין, למינוי מומחה נוסף. לחילופי חילופין - מבקש המבקש לקבוע כי שעור נכותו כתוצאה מן התאונה דנן הינו 15%.

2.         הרקע

המבקש נפגע לטענתו ביום 14.5.2006, בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. במועד התאונה היה כבן 19 שנים.

כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה, מונה ד"ר רפאל טיין, אשר העריך נכותו של המבקש בשיעור 5%, בהתאם לסעיף 35 (1) בין א' ל-ב'.

בחוות דעתו, מציין ד"ר טיין כי היה קיים קושי רב בבדיקת המבקש, בהעדר שיתוף פעולה. עוד מציין המומחה כי המבקש טען בפניו כי מאז התאונה דנן הוא אינו מסוגל ללכת ולעבוד בגלל כאבי גב, עובדה שנסתרה מהיותו מעורב בתאונת דרכים נוספת, כשנה לאחר האירוע דנן, בהיותו רוכב אופנוע. לפי תיקו הרפואי - היה מעורב בתאונות נוספות, בגיל 11 ובגיל 16.

לפיכך, מסכם ד"ר טיין וקובע בחוות דעתו:

"לסיכום, קשה מאד לקבל אינפורמציה לגבי רמת הפגיעה בתאונה מיום 14.3.05. ניתן לסכם שהפגיעות בעיקר בגפיים התחתונות ורק מאוחר יותר הופיעו תלונות על כאבי גב.

קשה גם להבדיל בין התאונות הקודמות והתאונה של שנת 2006 שארעה כשנה לאחר התאונה הנדונה עקב כאבי גב תחתון וכאב בברך שמאל".

בהתאם להערכת ד"ר טיין, נכותו של המבקש הינה בשיעור העולה על 10%, אך לאור הפגיעות הנוספות, העריך הנכות בגין התאונה הנדונה בשיעור של 5%.

3.         טענות הצדדים

לטענת המבקש, ד"ר טיין העריך שיעור נכותו בהתבסס על עובדה שגויה כי המבקש סבל מפגיעה בגבו בתאונות אחרות. לטענתו, לא נחבל מעולם בגבו התחתון, לא עובר לתאונה ולא לאחריה.

המבקש מציין כי לא קיים כל תיעוד או מסמך המעידים על פגיעה מסוג זה במסמכים הרפואיים שהועברו למומחה מטעם הנתבעים.

לטענת המבקש, יש להעריך נכותו בשיעור של 15%, וליחס את כל הפגיעה והנכות בגבו לתאונה הנדונה.

4.         הנתבעות מתנגדות לבקשה.

לטענת הנתבעות 1 ו-2, המבקש היה מעורב בשלוש תאונות, בנוסף לתאונה הנדונה.

בתשובות לשאלות ההבהרה אשר נשלחו למומחה, השיב ד"ר טיין כי נכותו הכוללת של המבקש בגין פגיעתו בארבע תאונות בהן היה מעורב, ולא רק בגין הפגיעה בגבו, עולה על שיעור של 10%, כאשר מתוך סך זה יש לייחס לתאונה הנדונה, בה נפגע בגבו, נכות בשיעור 5%.

לטענת נתבעת 3, הנימוקים אשר הועלו ע"י המבקש בבקשתו דנן אינם נימוקים המהווים סיבה לפסילת מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

כן טוענת הנתבעת 3 כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט, פסילת מומחה הינו הליך נדיר אשר אין לנקוט בו כדבר שבשגרה אלא מנימוקים מיוחדים, אשר לא מתקיימים במקרה דנן.

בתשובת המבקש לתגובות הנתבעות, חזר המבקש על טענתו כי אין כל מסמך המעיד על פגיעה נוספת בגבו התחתון, וגם הנתבעות סוברות כך.