החלטה בתיק א 41053/05

1.      לפני בקשה לתיקון כתב תביעה ולמינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

2.      התובע, יליד 13.6.63 הגיש תביעהבגין נזקי גוף אשר אירעו לו לטענתו ביום 15.8.02 כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב.

3.      לתובע מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 14.5%. כן מונה מומחה בתחום הנוירואופטלמולוג אשר קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 5%, בשלב זה ועד לעריכת בדיקה נוספת. המומחה הרפואי בתחום העיניים הוסיף במסגרת חוות דעתו וקבע כי " ...התרשמתי הן מהראיון טרם הבדיקה והן מהבדיקה עצמה שייתכן וקיימת למר וולף בעיה נוירופסיכולוגית, אך לא אוכל לקבוע באם הדבר נובע מאישיותו הפרה מורבידית (טרם התאונה הנידונה) ואם חלה החמרה ביחס למצבו המתועד היטב לפני מועד התאונה, שכן אין הדבר בתחום מומחיותי... ממליץ אנוכי על מינוי מומחים בשטח הנוירולוגיה/הפסיכיאטריה וה-א.א.ג".

בהמשך, הופנתה למומחה שאלת הבהרה ביום 2.7.06 ע"י התובע אשר לגביה ענה המומחה כי " בשלב הראיון (לקיחת תולדות המקרה מפי מר וולף) התרשמתי מקושי בביטוי תלונותיו, נטייה להדחקה, זיכרון לקוי ומעין התפרצויות של רוגז עם סף גירוי נמוך. גם בבדיקה עצמה שיתוף הפעולה של מר וולף היה לקוי מה. יתכן שכל התסמינים הינם פועל יוצא של PTSD - או של תסמונת נוירולוגית אורגנית (כזכור הייתה פגיעת ראש עם נזק מבני לעצמות הגולגולת וש"ד תוך גוגולתי ואף טופל ע"י נוירולוג) ולכן -היות והדבר מחוץ לתחום התמחותי חשבתי לנכון להמליץ על הערכת התופעות הנ"ל ע"י מומחים לדבר".

4.      כעת, ולאחר שבתיק התקיימה ישיבת קדם משפט והחל הדיון בתובענה, מבקש התובע לתקן את כתב תביעתו.

5.      תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל הוספת הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי.

6.      לטענת התובע, " ... בידי התובע ו/או בא כוחו אין כלים מקצועיים לאבחן, טרם הגשת התביעה, האם המגבלות והתסמינים מהם סובל התובע קשורים ונובעים מבעיה נפשית ו/או נוירולוגית ו/או אחרת. לכן לא התבקש מינוי פסיכיאטר בכתב התביעה, למרות ציון התסמינים הרלבנטיים".

7.      הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לשיטתה, " ... מאז התאונה ובמשך שנים לא היה בטיפול פסיכיאטרי.התובע לא צרף לבקשתו תיעוד רפואי אודות בעיות בתחום הפסיכיאטרי".

כן טוענת הנתבעת כי " בכתב המינוי שהוצא לד"ר גוטמן, לא נתבקש המומחה להתייחס לצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי או הפסיכיאטרי ולפיכך המלצתו בנושא חורגת מסמכותו ואיננה מחייבת".

עוד טוענת הנתבעת כי " מנוסח חוות דעת ד"ר גוטמן עולה כי המומחה המליץ על מינוי מומחה בתחום א.א.ג ובנוסף המליץ על מומחה אחד נוסף בתחום הנוירולוגי ולחילופין במקום הנוירולוגי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. העדפתו הראשונה של ד"ר גוטמן הנה על מינוי נוירולוג (ולא פסיכיאטר). ד"ר גוטמן סובר כי די במינוי נוירולוג ואין צורך במינוי פסיכיאטר בנוסף לנוירולוג. התובע עתר בכתב תביעתו המקורי למינוי מומחים רבים לרבות נוירולוג ולפיכך אין הצדקה לתיקון כתב התביעה ולהוספת עתירה למינוי פסיכיאטר".

8.      התובע הגיש את תשובתו לתגובת ב"כ הנתבעת.

לדידו, " המומחה אשר מינה ביהמ"ש מונה בהסכמת הצדדים, כאשר תנאי להסכמתו למינוי היה שהמומחה יתבקש במפורש לחוות דעתו באשר למינוי מומחים נוספים... ד"ר גוטמן עצמו בקיא בתחום הנוירולוגיה, אם כי התמחותו היא נוירואופטלמולוגיה. להמלצה של נוירולוג למנות דווקא פסיכיאטר, יש משקל יתר, וביהמ"ש... מתבקש ליתן להמלצה משקל כזה".

דיון

9.      בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון- א. האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984(להלן: "התקנות"); הזכויות הדיונית וסדר הדין במשפט האזרחי, קשת - מהדורה מעודכנת 2.2.00, עמ' כג-7); ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

10.   כדי לבדוק, באם נתקיים התנאי הראשון, הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי, הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות "... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61 זדרייביץ נ' תרום , פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ , פ"ד לט(2) 556, 559).

11.  במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה במהלך קדם המשפט, שזהו המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם נסתיימו הליכי קדם המשפט.