החלטה בתיק א 38926/07

בפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") לסילוק התביעה על הסף בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

לטענת המבקשת, התובעת הht " יקי יושע בע"מ ח.פ 1-049562-51" אשר היא הייתה צד להסכם מיום 14.6.1982.  מדו"ח רשם החברות עולה כי החברה נמחקה ביום 7.12.1990 וכי היא מחוקה מאז ועד היום. נוכח עובדת היות המשיבה חברה מחוקה הרי שהיא בגדר חברה שחוסלה ועל כן אין היא בגדר אישיות משפטית ומכאן שאין ביכולתה להגיש תביעות כנגד מאן דהו.

לטענת המבקשת, בעקבות הגשת הבקשה הקודמת הכירה החברה המחוקה, התובעת דאז, באי יכולתה להגיש את הביעה וביקשה לשנות את זהות התובע מהחברה המחוקה לתובע הנוכחי. המבקשת טענה כלפיה כי אף התובע אינו יכול להגיש את התביעה, אך על מנת שלא לסרבל את הדיון הוגשה על ידי הצדדים בקשה מוסכמת להסדר דיוני ביום 12.7.07, אשר קיבלה תוקף של החלטת בית המשפט.

לטענת המבקשת, בסעיף 1 להסדר הדיוני הוסכם, בין היתר, כדלקמן:

"1.1     יראו את כתב התביעה שהוגש במסגרת התובענה שבכותרת כאילו תוקן כמפורט להלן:

1.1.1       במקום שם התובעת (יקי יושע בע"מ) יופיע השם- יקי יושע, ת.ז 050589837.

1.1.2       בכל מקום בכתב התביעה בו מצוין "תובעת" יופיע "תובע".

1.4        לנתבעת תשמרה זכויותיה להעלאת כל טענה מקדמית כנגד התובענה

שבכותרת, לרבות ביחס לעניינים נשוא בש"א 166856/07."

לטענת המבקשת, כפי שטענה בפני התובע עוד בעת ניסוח ההסדר הדיוני וכפי ששמרה המבקשת על זכותה לטעון זאת אף כיום, אין ביכולת התובע להגיש את התביעה, בהיותה מבוססת על זכויות נטענות מכוח ההסכם (נספח א' לכתב התביעה), אשר התובע אינו צד לו אלא, החברה המחוקה ואין מוקנות לתובע עצמו בהסכם זכויות כלשהן. לטענתה לא  קיימת זהות משפטית בין החברה המחוקה לבין התובע היות והתובע החזיק אך ב- 50% ממניות החברה המחוקה, כפי שעולה מדו"ח רשם החברות של החברה המחוקה.

לטענת המבקשת, התובע מעולם לא טען כי הומחו לו זכויות כלשהן על ידי החברה המחוקה ואף בכתב התביעה המתוקן לא נטען כך.

לכן, לטענתה דין התובענה להידחות שכן אין לתובע כל עילה תביעה כנגד המבקשת ואין כל יריבות בין השניים.

לטענת המשיב, המבקשת עושה כל אשר בידה על מנת להסתיר את האמת ולמנוע מהתובע את אשר מגיע לו בדין, לרבות הגשת בקשה מסוג זה, אולם אין בכל האמור בבקשה בכדי להביא לכדי סילוק על הסף של התובענה ואין מנוס מבירור הסוגיה עד תום ולרבות גילוי החשבונות אותם מסרבת המבקשת לגלות שלא כדין.

לטענת המשיב, עניינה של התובענה הנם יחסים חוזיים בין המבקשת לבין חברת יקי יושע בע"מ. בסעיף 3 סיפא להסכם מיום 14.6.82, נקבע כי יקי יושע רשאי להיחשב כצד להסכם זה ולשותפות במקום החברה. בנוסף, טוען המשיב כי מר יקי יושע ישמש כצד להסכם שנכרת בין הצדדים ב- 1982. על כן יהיה נכון לקבל את התובע מר יקי יושע במקום החברה.

בנוסף,  דף טלקס שנשלח על ידי הנתבעת אל התובע שלוש שנים לאחר חתימת ההסכם ובו הנמען מר יקי יושע התובע ולא חברת יקי יושע בע"מ. והמבקשת עצמה עוד בשנת 1993 ערכה את דו"ח ההפצה החודשי ובו היא ממענת את הדו"ח למר יקי יושע ולא לחברת יקי יושע בע"מ, קרי התנהלות המבקשת עצמה כלפי התובע כבר בשנת 1993 הייתה התייחסות אישית וזאת נוכח הסבת ההסכם מחברת יקי יושע בע"מ אל מר יקי יושע.

לטענתו, פרשת התביעה מגלה עילה מוצקה כנגד הנתבעת ועל זכאי התובע לקבל את הסעד המבוקש על ידו ולמתן חשבונות ולאחר מכן לתשלום החוב.

דיון

מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה  - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.(ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608). יש לבחון את השאלה, אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, הוא יהיה זכאי לסעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.

הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.