החלטה בתיק א 37794/04

1.      לפניי בקשה לסילוק תביעה על הסף מהטעם שהמבקשת איננה גוף משפטי  בר       התביעה.  

2.      המבקשת הינה גוף אשר יוסד במסגרת פרוייקט לבניה עצמית של בית משרדים הממוקם ביפו, מכוח הסכם שיתוף מחודש יוני 1994 (להלן: "הסכם השיתוף").

3.      המשיבה הינה חברה פרטית, אשר הייתה בבעלות רואי חשבון שעיסוקם המרכזי, עובר להתרחשות האירועים נושא התביעה, היה מתן שירותי ראיית חשבון. המשיבה הצטרפה לפרוייקט וחתמה בחודש יולי 1994 על הסכם השיתוף.

4.      ביום 12.5.2004 הגישה המשיבה כנגד המבקשת ונתבעים נוספים, תביעה לנזקים כספיים בגין מעשי ו/או מחדלי הנתבעים, הנובעים בעיקר מסירובם להעברת החזקה בנכס מקרקעין השייך למשיבה, או לחלופין, מסירובם להשכירו ולהפקיד את תמורת ההשכרה בנאמנות, עד להכרעה שיפוטית במחלוקות ביניהם, וכן מהפרת התחייבויותיהם החוזיות כלפי המשיבה.

5.      המבקשת טוענת, כי הינה  חבר בני אדם, שחברו על-פי הסכם השיתוף לצורך ניהול הפרוייקט אך לא התאגדו בתור גוף משפטי ולפיכך אין היא  יכולה  להיתבע (בשונה מלתבוע).

6.       המשיבה טוענת, כי המבקשת הינה אישיות משפטית כשרה לזכויות ולחובות, בין היתר, בהתאם להוראות חוק השליחות, תשכ"ה-1965, ולאור העובדה, כי המבקשת הוקמה כמיופת כוחם וכשלוחתם של משתתפי הפרוייקט, מכוח הסכם השיתוף.

לטענת המשיבה, מוסמכת המבקשת, מכוחו של הסכם השיתוף, לפתוח    חשבון   בנק, להתקשר עם ספקים שונים, לגבות כספים ממשתתפי הפרוייקט, לפעול כנגד צד המפר את ההסכם וכיוצ"ב.

דיון והכרעה

7.      סעיף 3 ב' להסכם הניהול זו לשונו: "מוצהר בזאת כי כל ההחלטות של  הנציגות,             הזמנית או הקבועה, בכל נושא שהוא וללא יוצא מן הכלל, וכל פעולה מפעולותיה בכל הנוגע להסכם זה ו/או להסכם הרכישה, לרבות הקמת הבניין וכל עניין הקשור בו... כל אלה יחייבו את הצדדים  ללא תנאי  וסייג והם מאשרים מראש פעולות אלו של הנציגות...כל אחד מהצדדים מתחייב בזאת כי הוא מוחל  ומוותר  מראש על כל טענה ו/או דרישה  ו/או תביעה כנגד הנציגות...וכי יהיה מנוע מלהעלות כל טענה ו/או תביעה שכזו ומצהיר כי ידוע לו שהסכמת חברי הנציגות  הזמנית והקבועה לשמש בתפקידם מתבססת על התחיבויותיו אלו. כל האמור לעיל לא יחול על פעולות של חבר או חברי נציגות שנעשו בחוסר תום לב."

8.      בכתב התביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת וכנגד דיירים נוספים בפרויקט הבניה נטען כי לנתבעים כולם היו אינטרסים כלכליים שהועלמו מידיעתה  וכי הוסתר ממנה מידע אשר יכול להרחיקה מהפרויקט. כן נטען כי במהלך הבנייה, התקשרה המבקשת במכרזים והעניקה הטבות שכר מפליגות לקבלני משנה, ליועץ משפטי  לזוכים שהיו קשורים אליה. הטענות המועלות על ידי המשיבה מפנות אל המבקשת אצבע מאשימה ומייחסות לה חוסר תום לב בפעולותיה.

9.       המבקשת הגישה תביעה נגדית בה נטען כי המשיבה לא שילמה את התשלומים להם התחיבה במועד, וחלק לא שולמו כלל.

10.   לאחר ששקלתי את הדברים,סברתי כי אין מקום, בשלב זה, למחוק ו/או לסלק את התביעה כנגד המבקשת על הסף.

11.   ראשית , משום שקבלת טענת המבקשת יוצרת קונסטרוקציה משפטית   חסרת איזון  לפיה זכאית המבקשת לתבוע אך איננה רשאית להיתבע. הטעם  האחר, שאם נכונות טענות המשיבה (ולעניין זה נטל הראיה הכבד עליה!), הרי שה"חסינות" שהוענקה לנציגות מפני תביעות קורסת בשל מעשי המרמה, ככל שיוכחו.

12.   זאת ועוד, יתכן, ואף אין זה מן הנמנע כי גם גוף שלא ניתנה לו הכרה  מפורשת על-ידי המחוקק כתאגיד היכול לתבוע ולהיתבע, יימצא כשר להיות בעל דין בעניינים מסוימים. וזאת, בנסיבות בהן מתחייבת ההכרה בו כבעל אישיות משפטית "דה פקטו", מהיותו בעל כשרות משפטית כלשהי (סוגיה השנויה במחלוקת בין הצדדים) (ע"א 272/81 הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים נ' עירית רמלה, פ"ד לו(3) 670, רע"א 46/94 אילה זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין, פ"ד נ(2) 202).

13.   יתר על כן, סעיף 4 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965, קובע, כי "כל אדם כשר  להיות שלוח לפעולה שהוא עצמו בר-דעת לעשותה, אך לענין זכויותיו וחיוביו יחולו דיני הכשרות המשפטית הכלליים."

14.   בעוד שעל השולח להיות בעל כשרות משפטית הנדרשת לביצוע הפעולה  המשפטית נשוא השליחות, אין החוק דורש שהשלוח עצמו יהיה כשיר לביצוע הפעולה המשפטית האמורה, אלא מסתפק בדרישה, כי יהיה בר-דעת לעשותה (ראה למשל: ע"א 98/80 נציגות הבית המשותף רחוב רבי עקיבא 77 לוד נ' קדמת לוד בע"מ, פ"ד לו(2) 21, 25).

15.   סעיף 4 הנ"ל חל על המבקשת, וזאת, לנוכח פקודת הפרשנות (נוסח חדש), לפיה מוגדר "'אדם' - לרבות חברה או התאחדות או חבר בני אדם, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים".

16.   מהסכם השיתוף עולה, לכאורה, כי משתתפי הפרוייקט, ובכלל זאת המשיבה, הסמיכו את המבקשת לפעול בשמם בעניינים מסוימים, והסכימו, כי פעולותיה יחייבו אותם ללא תנאי וסייג.

17.  סילוק  על הסף, הינו סעד קיצוני הניתן במשורה ובמקרים קיצוניים בלבד. לפיכך, סברתי כי אין להידרש לו מבלי שיערך בירור עובדתי ומשפטי, לרבות בדבר מעמדה המשפטי של המבקשת כבעלת דין בהליך שלפניי.