החלטה בתיק א 37721/03

1.                  מבוא

בתאריך 11.7.02 נפגע התובע בתאונת דרכים.

נחלקו הצדדים בשאלה מי מבין הנתבעים חב בפיצויו של התובע, האם אלה הנתבעים 1-2 או שמא 3-4, או אולי כולם ביחד ולחוד.

לפיכך, הוריתי על פיצול הדיון, תחילה לבירור שאלת החבות ולאחר מכן לענין הנזק.

משהוגשו סיכומי הצדדים לענין החבות, נפנה ביהמ"ש ליתן החלטתו.

2.         טענות הצדדים

            לפי האמור בכתב התביעה המתוקן,  שהה התובע במועד התאונה בכביש 443 ליד מחנה אופיר במסגרת עבודתו כעוזר מודד. רכבו מסוג פיאט דובלו (להלן: " הרכב"), שהינו רכב מסחרי, חנה בשולי הכביש. התובע, יחד עם אדם נוסף בשם קוזמין ויקטור, הכניסו את ציוד המדידה לארגז תא המטען של הרכב והתובע סגר את דלתו.  כשפנה התובע לכיוון דלת תא הנהג על מנת להמשיך בנסיעה, פגע טרקטור, נהוג על ידי הנתבע 4, בחלק הקדמי של הרכב והרכב פגע בתובע תוך שנגרמים לו נזקי גוף קשים ביותר.

התובע טען, כי מדובר במאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב חונה במקום אסור, בהמשך הוסיף כי היה במהלך של "כניסה לרכב" ולכן על מבטחת הרכב החונה לפצותו, לחלופין טען, כי מדובר בתאונה מעורבת, ולכן חייבים הנתבעים כולם ביחד ולחוד בפיצויו לפי הוראות סעיף 3 (ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " החוק").  לחילופי חילופין טען כי החבות מוטלת על הנתבעים 3 ו- 4.

הנתבעות 1-2 טענו בכתב הגנתן המקורי, כי דין התביעה להדחות על הסף בהעדר כיסוי ביטוחי באשר התובע במועד התאונה עסק בהעמסת סחורה וציוד ולכן עסקינן באירוע של פריקה וטעינה כשהרכב עומד, באופן המוחרג מתחולת החוק. לחלופין טענו, כי אם מדובר בתאונת דרכים כאמור בחוק, על הנתבעת 3, מבטחת הטרקטור, לפצות את התובע. עוד הוסיפו כי מאחר ותחילה הוגשה התובענה כנגד הנתבעת 3 בלבד ולא כנגד נוהג הטרקטור, כי אז דין התביעה להדחות מסיבה זו גם כן, אלא שכתב התביעה תוקן בהתאם להחלטת ביהמ"ש - 10.5.04, התווסף נהג הטרקטור כנתבע נוסף וטענה זו נזנחה.

לאחר שהתקיים דיון הוכחות ראשון בתאריך 10.10.04, ולאחר שהתנהל מו"מ בין הצדדים לסיום המחלוקות שביניהם, הודיעה ב"כ הנתבעת 2 כי הרכב הינו רכב מושכר לנהג נקוב בשם, קגרליצקי דמיטרי, ולפיכך אין כיסוי ביטוחי. לצורך כך עתרה לתיקון כתב ההגנה בשלב זה,  והתרתי לה לעשות כן . 

            הנתבעת 3 טענה לחוסר סמכות, טענה שנזנחה על ידה בדיון מ- 10.5.04. כן טענה, כי האירוע אינו מהווה תאונת דרכים בהעדר שימוש ברכב המנועי, ו/או קשר סיבתי בין השימוש לתאונה, וכן כי מדובר בתובע שהינו "משתמש" ולכן החבות על הנתבעת 1. לבסוף הוסיפה כי לא היה מגע בין הטרקטור לבין הרכב.

            ניתן אם כן לסכם את המחלוקות שבין הצדדים כדלקמן:

א.                מהן הנסיבות המדוייקות של אירוע התאונה?

ב.                 האם מנסיבות אלה עולה שהתובע הינו משתמש/נהג הרכב, או שמא הולך רגל? 

ג.                   ככל שהתובע הינו הולך רגל, האם עסקינן בתאונה מעורבת?

ד.                 ככל שהתובע הינו משתמש, האם לרכב תעודת ביטוח בת תוקף המכסה את השימוש שעשה ברכב לאור היות הסכם שכירות הרכב מציין נהג נקוב בשם?

3.         מהן הנסיבות המדוייקות של אירוע התאונה?

לצורך הוכחת נסיבות התאונה הגיש התובע תצהיר מטעם מר ויקטור קוזמין (ת/1), לפיו ביום התאונה שימש כמודד והתובע כעוזר מודד. באותה עת עמד הרכב בשולי הכביש. בסביבות השעה 12:30 לאחר שסיימו לעבוד במקום והיו אמורים להמשיך בנסיעה משותפת להמשך עבודתם, התובע והעד הכניסו ציוד מדידה לארגז תא המטען של הרכב,  התובע סגר את דלת תא המטען ובדיוק עמדו השניים להכנס לרכב. התובע פנה לכיוון דלת תא הנהג והעד לכיוון המושב הסמוך לו. התובע עמד בצדו השמאלי של החלק האחורי של הרכב ואילו העד עמד בצידו הימני, כאשר טרקטור פגע ברכב מקדימה, הרכב נע לאחור ודרס את התובע. העד הדגיש כי הינו זוכר בודאות שדלת ארגז תא המטען הייתה סגורה ושניהם היו בדרכם להכנס לרכב להמשך נסיעה.

בחקירה נגדית לב"כ הנתבעות 1-2, חזר העד על כך שהתובע נפגע  על ידי הרכב, שכן ראה את רגע הפגיעה ואף  הגיש שרטוט (נ/1), ובו הוצגו בהיטל צד מימין טרקטור ומשמאל הרכב, כאשר חזית הטרקטור מופנית אל הרכב ועל כף הטרקטור מין גלגל הפוגע ברכב בחזיתו והודף אותו לאחור לעבר התובע. העד ראה את הרכב קופץ כשאז סובב ראשו לשמאל וראה את התאונה.

להבדיל מהאמור בתצהירו, ציין העד בח"נ כי התובע טרק את הדלת האחורית של הרכב, אך לדעתו הוא לא עשה כל תנועה לכיוון תא הנהג.

כמו כן הוסיף, כי המקום שבו עמד הרכב היה מוכן מבחינת אספלט, היינו הרכב חנה על כביש, אלא שעל הכביש נסעו רק מי שעסקו בהכנתו והוא היה סגור לתנועת הציבור. העד אף שרטט את אותו כביש (נ/2) במסגרתו ניתן לראות את העד כשאינו מצוי בסמיכות רבה לרכב, להבדיל מתצהירו.