החלטה בתיק א 37675/06

1.       התובע יליד 1957, שנפגע בתאונת דרכים ביום 10.7.2003, עותר למינוי מומחים בתחום הפסיכיאטרי ובתחום הא.א.ג.

2.       אקדים ואציין כי הבקשה בדבר מינוי המומחה הרפואי בתחום הא.א.ג הינה בגדר בקשה חוזרת למינוי מומחים רפואיים ואין בה כדי להידרש לתיקון כתב התביעה. הבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה הינה בעקבות חוות דעתו של ד"ר שטרייפלר.

3.       לתובע מונו מומחים בתחום האורטופדיה ובתחום הנוירולוגיה. פרופ' יגאל מירובסקי קבע כי בהיבט האורטופדי, נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5% כתוצאה מהתאונה. ד"ר שטרייפלר קבע כי בהיבט הנוירולוגי, נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5% כתוצאה מהתאונה. עוד קבע ד"ר שטרייפלר כי תלונותיו של התובע קשורים בבעיה נפשית ועל כן הוא ממליץ למנות מומחה בתחום זה לקביעת הקשר הסיבתי. המומחה קבע כי לדעתו, אין מקום למינוי מומחה בתחום הא.א.ג או בתחום העיניים.

4.       התובע מתבסס בבקשתו על המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה, על מסמכים עדכניים שצורפו לבקשה ועל המלצתו של ד"ר שטרייפלר.

5.       הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין כל מסמך רפואי אשר ממנו עולה כי התובע פנה לטיפול פסיכיאטרי ו/או כי היו לו תלונות בתחום זה. כך גם לעניין המומחה בתחום הא.א.ג.

דיון:

6.       ככלל, המלצת מומחה שמונה על מינוי מומחה בתחום אחר מהווה ראשית ראיה או השלמה לראשית ראיה לצורך מינוי המומחה הנוסף, הגם שאינה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט במינוי (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון , פ"ד מד(2) 216, 219).

לעניין זה נאמר בספרו של א. ריבלין, " תאונת דרכים, סדרי דין בחישוב הפיצויים", (מהדורה חדשה ומעודכנת, תש"ס - 1999) בעמ' 558, כי בהלכת שיק נ' מטלון ברך בית המשפט העליון על השענות על המלצת מומחה.

עוד נקבע שם:

"בדרך כלל יש תועלת בהפניית שאלה זו למומחה בתחום רפואי קרוב דווקא, למשל, לבקש מן המומחה הנוירולוג שיחווה את דעתו אם יש צורך במינוי של מומחה לפסיכיאטריה"

(ראה בנוסף: רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור , פ"ד מט(4) 865,

 876).

7.       שיקול הדעת השיפוטי אינו ניטל מעצם המלצתו של מומחה אחד לגבי מינויו של אחר, ונזכיר:

"הכלל הוא שבית המשפט רשאי להסתייע בדעתו של מומחה רפואי שמונה על ידיו לעניין הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום אחר. אולם המלצתו, של המומחה, אינה מחייבת את בית המשפט"

רע"א 7039/00 שלמה אליוף נ' סורג שטרנברג (לא פורסם).

8.       לעניין הבקשה למינוי מומחה פסיכיאטר, לאחר עיון במסמכים הרפואיים עולה כי קיימים שני מסמכים בלבד (מכתבים של עובדת סוציאלית) התומכים לכאורה, בבקשה זו.  לעניין הבקשה למינוי מומחה בתחום הא.א.ג, הרי שלא מצאתי כל מסמך רפואי עדכני המעיד לכאורה על ממצא אובייקטיבי וזאת בהמשך להחלטתי מיום 7.3.2007 בה דחיתי בקשה דומה לאור התוצאות התקינות של בדיקות השמיעה אותם עבר התובע.

9.       כאמור, המסמכים שצורפו לבקשה דלים ואינם מעידים על רצף של טיפול ותלונות, וזאת למרות הדרישה בפסיקה להצגת רצף טיפולי:

"לצורך מינוי מומחים רפואיים יש להתחקות אחר המצב הרפואי של הנפגע מאז התאונה ועד ליום שמיעת הבקשה... אין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע. יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן ומבלי להשאיר סימנים..."

(כב' השופטת שטרסברג-כהן בעניין ת"א 1533/89 (המ' 428/89) ליפשיץ נ' שמיר חברה לביטוח בע"מ, צלטנר 718(ו)1).

10.   ברם, בהתחשב בתלונותיו של התובע ולאור המלצתו של ד"ר שטרייפלר, מצאתי כי יהיה זה נכון למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, ולו מפאת הספק, אשר יבדוק את התובע וייחווה דעתו לעניין מצבו הרפואי.

11.   לאור האמור, ניתן היה לצפות כי במקרה זה, מן הראוי כי התובע הוא זה שישא בשכר טרחת המומחה. יחד עם זאת, לאור העובדה כי המומחים הרפואיים שמונו עד כה קבעו לתובע נכויות לצמיתות, הרי שבשלב זה, הנתבעת תישא בשכר טרחתו של המומחה בסך של 5,000 ש"ח + מע"מ. ככל שלא יודע אחרת, יראו את המומחה כמסכים לסכום זה.