החלטה בתיק א 35676/06

התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה כספית וכן תביעה לפינויים משתי חנויות, חנות מס' 54 וחנות מס' 51ב' במצויות במרכז מסחרי גני אביב לוד, והידועות כחלק מחלוקת 71,70,67 וחלקי חלקות 22  בגוש 3968 מגרש 902 ומקודם מגרש 901, (להלן: "החנויות").

הנתבעים הגישו כתב הגנה, אשר פרט את טענותיהם.

במסגרת כתב ההגנה, סעיף 7, הובהר כי הטענות המועלות בשם הנתבעים, נוגעות לנתבעים 2-4, כלומר, הטענות הועלו בשמם של הנתבעים 2-4, אשר אין מחלוקת כי הם השוכרים על פי הסכמי השכירות, שבינם לבין התובעת.

בישיבת קדם המשפט מיום 13.3.07 עתר ב"כ התובעת להורות על מתן פסק דין לפינוי כנגד הנתבעת מס' 1, בנימוק כי אין בכתב ההגנה כל טענה של הנתבעת מס' 1 ביחס לעילת הפינוי המועלת כלפיה.

ב"כ התובעת טען כי הנתבעת מס' 1 אינה טוענת כי יש לה זכות כלשהי בנכסים נשוא דיוננו, ולכן ביקש כי ביהמ"ש יורה על מתן סעד של פסק דין עוד במסגרת קדם המשפט.

בהחלטתי במסגרת אותו דיון קבעתי כי אכן על פי האמור בכתב ההגנה, נרשם מפי הנתבעת מס' 1 כי לא שכרה את הנכס נשוא דיוננו, וכי אין בפיה כל טענה הנוגעת לזכות שיש לה בנכס.

יחד עם זאת , אפשרתי לב"כ הנתבעת מס' 1 לעתור לתיקון כתב ההגנה.

אכן בקשה לתיקון כתב ההגנה הוגשה ובה עתר ב"כ הנתבעת מס' 1 לאפשר לתקן את כתב ההגנה כך שייווספו המילים הבאות ככל הדבר נודע לנתבעת מס' 1:

"מובהר כי הנתבעים מנהלים את עסקיהם בחנות זו באמצעות הנתבעת מס' 1, שהינה חברה בבעלותם ובשליטתם המלאה."

זוהי התוספת היחידה המבוקשת והמתייחסת לשתי החנויות.

ב"כ התובעת התנגד לתיקון כתב הגנה, יחד עם זאת טען כי גם אם ביהמ"ש ייעתר לבקשה ויורה על תיקון כתב ההגנה הרי אין בתיקון כדי להוות כל הגנה מפני תביעת הפינוי, ויש להורות על מתן פס"ד כנגד הנתבעת מס' 1.

ב"כ הנתבעת מס' 1 התנגד וטען כי הטענה העובדתית הנ"ל מקנה הגנה מפני תביעת הפינוי.

כאמור לעיל, התביעה כוללת סעד של פינוי וסעד כספי, והבקשה שבפניי נוגעת לסעד הפינוי בלבד.

הנתבעים כולם לרבות הנתבעת מס' 1 אינם מכחישים כי הנתבעת מס' 1 אינה השוכרת של החנויות נשוא דיוננו, אינם טוענים כי יש לנתבעת מס' 1 זכות לחזקה כלשהי בחנויות, ואינם טוענים כי נוצרו כל יחסי שכירות בינה לבין התובעת, או יחסים ישירים כלשהם בינה לבין תובעת.

כלומר, ככל שהמדובר בסעד של פינוי, אין הנתבעת מס' 1 מעלה כל טענה ממנה ביהמ"ש יכול להסיק כי היא טוענת לזכות כלשהי בחנויות, לא זכות חזקה ולא זכות אחרת.

העובדה כי הנתבעת מס' 1 מנהלת את עסקיהם של הנתבעים אינה רלוונטית לנושא סעד הפינוי, שכן ניהול עסק אינו, ואין טענה שכן, כרוך בהחזקה. להיפך, הנתבעים אינם טוענים כי הנתבעת מס' 1 מחזיקה בחנויות.

משכך, אין הנתבעת מס' 1 מעלה כל טענה עובדתית או משפטית, אין כל בירור עובדתי שנדרש לקיימו בטרם יינתן פסק דין לפינוי כנגדה, באשר אינה טוענת כל טענה הנוגעת לזכות כלשהי בחנויות, מכל סוג ומן שהוא.