החלטה בתיק א 34450/08

בפני בקשה לעיכוב ביצוע צו פינוי מקרקעין הידועים  כגוש:6190 חלקה: 262 (להלן: "הנכס").

הצו לפינוי, אשר עיכוב ביצועו מתבקש, יצא תחת ידו של כבוד הרשם נמרוד פלקס, בתיק הוצל"פ 3-98-31643-03  (להלן: "תיק ההוצל"פ"), עד להחלטת בית המשפט בתביעה.

רקע :

המשיב 2 (להלן: "כונס הנכסים") מונה ביום 2.4.99 ככונס על חלקה של פיקנטי תעשיות מזון ישראל בע"מ (להלן: "פיקנטי") בנכס.

ביום 24.5.06 ניתן צו כינוס נכסים על חלקה של הגב' אסתר בדש בנכס.

הנכס, למעט חלקם של משפחת ארוגי, נמכר לחברת ספלול החורש בע"מ (להלן: "הקונה"), על ידי בעלי הנכס, באמצעות כונס הנכסים לחלקים של פיקנטי והגב' אסתר בדש,על פי יפוי כח שנמסר ע"י משפחת שרגר לידי הכונס. המכירה אושרה, ביום 28.2.08, על ידי ראש ההוצאה לפועל בירושלים.

החזקה בנכס נמסרה לקונה ביום 29.4.08.

המבקש טוען, כי ביום 30.4.08, הגיע לידיו מכתבו של כונס הנכסים, לפיו עליו לפנות את הנכס לאלתר, לשלם את הוצאות ההחזקה של הכנס, ולשלם לידי הכנוס, דמי שכירות ראויים בגין ההחזקה.

המבקש הגיש בתגובה למכתב זה, בקשה דחופה לראש ההוצל"פ, וביקש כי ישהה את הפינוי, וייתן לו ארכה לצורך הגשת תביעת פיצויים ועיכוב ביצוע לבית המשפט.

ביום ,28.5.08 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ, אשר דחתה את הבקשה להשהיית הפינוי.

גם בקשת המבקשים, הנוספת, לשינוי ההחלטה, נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל.

על כן, פנה המבקש לסעד במסגרת ההליך הנוכחי.

הבקשה:

המבקש 1 (להלן "המבקש") הינו בעלים של חנות ירקות (להלן: "החנות"), הצמודה לנכס.

התביעה והבקשה מנוסחות בשמו של המבקש 1 גניש משה, כאשר מעמדו של המבקש 2 אינו מובהר דיי הצורך, והוא בחזקת נוכח-נפקד, בשמו בלבד.

לטענת המבקש, עם סגירת המסעדה אשר פעלה בנכס, בסמוך לשנת 2002, נותר הנכס נטוש ומוזנח, והפך למפגע תברואתי וחברתי.

המבקש טוען כי נשא בעלות הטיפול במפגע זה, על ידי פינוי האשפה, ניקוי וטיהור המקום.

במהלך השנים, החל המבקש עושה שימוש ברחבה בכניסה לנכס, ולאחר מכן - אף בנכס עצמו, אשר שימש לו למחסן.

המבקש טוען, כי שימוש זה נעשה בהסכמתו המלאה של המשיב 3, וכי שולמה לו תמורה מלאה בגין השימוש, כאשר התשלום התבצע הן במזומן והן בסחורה מחנות המבקש.

המבקש טוען כי פנייתו של כונס הנכסים, ביום 15.4.06, הייתה הפניה הראשונה. קודם לכן, הוא מעולם לא פנה אל המבקש בבקשה לפינוי  הנכס.