לפני בקשתה של הנתבעת 2 להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה, וזאת - עד ל-15 יום טרם מועד הדיון בבית המשפט (הקבוע ליום 25.11.07). זאת, לאחר שבדיון מיום 14.6.06 נקבע שתצהירי הנתבעת 2 יוגשו בתוך 60 יום מהגשת תצהירי התובעת, וביחד עם תצהירי הנתבע 1. התובעת הגישה תצהיריה ביום 15.11.06 ומכאן שתצהירי הנתבעת 2 היו צריכים להיות מוגשים עד ליום 14.1.07, אך הם לא הוגשו. תצהירי הנתבע 1 הוגשו ביום 2.1.07. בשמונת החודשים שחלפו מאז - נתתי מספר החלטות המורות על הגשת תצהירי הנתבעת 2; דיון שנועד ליום 14.3.07 נדחה בשל אי הגשתם, ועד היום לא הוגשו התצהירים.
רקע
התביעה שלפני היא תביעת תחלוף שהגישה התובעת, אשר ביטחה כלים הנדסיים כבדים, השייכים לחברת אפל הנדסה קבלנות בע"מ. לטענת התובעת, הנתבע 1 התבקש לשנע את הכלים ממקום למקום והתחייב לעשות כן, אלא שתוך כדי ההעברה ניזוקו הכלים. התובעת פיצתה את מבוטחתה ולפיכך הוגשה תביעה, בסך של כ-200,000 ש"ח, כנגד הנתבע 1 וכנגד הנתבעת 2, אשר ביטחה את התחייבויות הנתבע 1 במועד הרלוונטי. הנתבעת 2 טוענת להעדר כיסוי ביטוחי לארוע, בטענה שהנתבע 1, מבוטחה, לא מסר פרטים מדויקים על הארוע ולא שיתף פעולה, ולכן היא פטורה. בנוסף, טענה הנתבעת 2 לקיומו של כפל ביטוח.
השתלשלות הארועים
1. בדיון שנערך לפני ביום
14.6.06 ובו נדון סדר הגשת התצהירים בתיק, ביקש ב"כ הנתבעת 2 שהנתבעת 2 תגיש תצהיריה לאחר הנתבע 1. ב"כ הנתבע 1 התנגד לכך, דנתי בבקשה והחלטתי כי תצהירי הנתבעים יוגשו
ביחד
, בתוך 60 יום מהגשת תצהירי התובעת. (
ראה פרוטוקול הדיון מיום 14.6.06, סעיף 2 בהחלטה בעמ' 6).
2. תצהירי התובעת הוגשו
ביום 15.11.06. תצהירי הנתבע 1 הוגשו ביום
2.1.07, ותצהירי הנתבעת 2 צריכים היו להיות מוגשים אף הם בתוך 60 יום לאחר שהתובעת הגישה את תצהיריה, היינו - עד 14.1.07. תצהירי הנתבעת 2 לא הוגשו.
3. ביום
13.3.07 הגישה הנתבעת 2 בקשה לדחיית מועד דיון (שהיה קבוע ליום 14.3.07), ונימקה זאת בכך שלא הגישה את תצהיריה, ולפיכך אין טעם לקיים את הדיון, שאמור היה להיות "קד"מ לאחר תצהירים". את אי הגשת התצהירים הסבירה בכך, שקיבלה את תצהירי התובעת רק בחודש ינואר. עוד נאמר בבקשה, שהתובעת הסכימה לדחיית מועד הדיון, ושלא ניתן היה להשיג את עמדת הנתבע 1.
בהחלטה בבקשה זו,
מיום 14.3.07, דחיתי את הדיון וקבעתי שהתצהירים של הנתבעת 2 יוגשו תוך 14 יום, ואם לא יוגשו במועד, תחוייב הנתבעת 2 ב-200 ש"ח הוצאות, עבור כל שבוע איחור, לזכות התובעת.
הנתבע 1 הגיש בקשה לביטול החלטתי הנ"ל, וטען שלא ניסו כלל להשיג הסכמתו לדחיית הדיון ושלא הסכים לה, ויתר על כן - הלין על כך, שלמרות שדחיתי במפורש את בקשת עו"ד חרל"פ להגיש תצהירי הנתבעת 2 אחרי תצהירי הנתבע 1, הרי שהתנהגותו של עו"ד חרל"פ היתה בבחינת עשיית דין לעצמו ולמרות החלטתי, הביאה לכך שבפועל - תצהירי הנתבע 1 הוגשו טרם הגשת תצהירי הנתבעת 2.
עו"ד חרל"פ, בתגובה לבקשת הנתבע 1 לביטול החלטתי לגבי הארכת מועד להגשת התצהירים מטעם הנתבעת 2, ביקש ארכה נוספת של 30 ימים, בשל חג הפסח
(סעיף 9 בבקשה מיום
12.4.07), וטען מיני טענות נוספות, שאינני מוצאת טעם לחזור על רובן. בכל זאת אאזכר את הטענה בסעיפים 1-2 לתגובה: "לא קיבלנו את תצהירי הנתבע 1 כך שאין כל יסוד לחשש כי התצהירים של הנתבעת 2 יוגשו אחרי הנתבע 1.
למרות אישור המסירה,
אולי המסמכים לא תויקו בתיק הנכון אצלנו במשרד..." (ההדגשות אינן במקור).
בהחלטה לגבי בקשה/תגובה זו, כתבתי שבקשת ב"כ הנתבעת 2 להגיש תצהירים לאחר הנתבעת 1 נדחתה בדיון מיום
14.6.06, וכעת עושה הוא דין לעצמו וחורג מהמועדים שנקבעו להגשת התצהירים מטעמו, כך שמעשית, תצהירי נתבע 1 הוגשו לפני תצהירי הנתבעת 2, ומדובר בהתנהגות בלתי ראויה, בלשון המעטה. עם זאת קבעתי, שהנתבעת 2 תגיש תצהיריה עד ליום
7.5.07, בכפוף לתשלום הוצאות לנתבע 1 בסך 2,000 ש"ח + מע"מ, ומתן זכות השלמת תצהירים לנתבע 1, אם יחפוץ בכך. החלטה זו שינתה, בפועל, את החלטתי מיום 14.3.07.
4. על אף החלטתי האחרונה, הגיש ב"כ הנתבעת 2,
ביום 17.5.07, בקשה
נוספת להארכת מועד, ב- 60 ימים נוספים, להגשת תצהירים ולתשלום ההוצאות, בטענה שהחלטתי הגיעה לידיו רק ביום 16.5.07, קרי - אחר המועד לביצועה. ביקשתי תגובת הצדדים האחרים לבקשה. התובעת לא התנגדה והנתבע 1, שטען כי לא קיבל את הבקשה של עו"ד חרל"פ למשרדו ונאלץ להגיע לבית המשפט על מנת לצלם את החומר מהתיק, התנגד לה מכל וכל, בתגובה מפורטת.
בהחלטתי מיום
1.8.07 פירטתי את התנהגותה של הנתבעת 2 וציינתי שהיא חצופה בצורה יוצאת דופן. למרות זאת, התרתי הגשת התצהירים עד ליום
7.8.07 בכפוף לתשלום הוצאות בסך 5,000 ש"ח + מע"מ לזכות הנתבע 1, שיופקדו בקופת בית משפט תוך אותו מועד. כפי שהסברתי, טעמי לכך היו שגובה התביעה הוא יותר מ-200,000 ש"ח ושהחלטה שלא לאפשר הגשת תצהירים מצד הנתבעת 2 תסרבל את ההליכים בתיק.
5. ב
יום 2.8.07 הגיש ב"כ הנתבעת 2
בקשה נוספת, בה הודיע, שנערכו חקירות על ידי משרד חקירות והוא מבקש "לפטור אותו מהגשת תצהירי חוקרים". הא, ותו לא. כל נימוק לא צורף לבקשה. בנוסף, ביקש שהתצהיר של נציג חברת הביטוח יוגש "במועד שיקבע על ידי בית המשפט לפי הבקשה שהוגשה, תוך 60 יום מיום ההחלטה". לא למותר לציין, כי עד אותו מועד (ולמעשה - עד היום)
לא הוגש כל תצהיר מטעם הנתבעת 2.
ב
החלטתי מיום 8.8.07 קבעתי, שבהעדר הנמקה לבקשה לפטור מהגשת תצהירי חוקרים - הבקשה נדחית. עוד ציינתי, שהבקשה הנוספת, המתייחסת לתצהיר נציג חברת הביטוח, לא ברורה כלל, שכן קבעתי במפורש בהחלטתי מיום 1.8.07, כי כל התצהירים יוגשו עד ליום 7.8.07, ותצהיר שלא הוגש - לא יתקבל.
6. ביום
7.8.07 הגיש עו"ד חרל"פ בקשה
נוספת (אף שהדבר נודע לי רק לאחר שנתתי החלטתי ביום 8.8.07), היא הבקשה שלפני, בה הוא מבקש הארכת מועד להגשת התצהירים, וזאת - עד
ל-15 יום טרם מועד הדיון בבית המשפט (הקבוע ליום 25.11.07). זאת עקב חופשה של עו"ד חרל"פ עצמו, חופשה של המצהירים (לא צוין למי הכוונה) ומאחר שיש "צורך בקבלת הוראות מהממונים בהראל... ומאחר ויש שינויים פרסונליים במיקום המחלקות בהראל המטפלות בענין זה [כך במקור - מ.ב.נ], נחוץ הזמן הנוסף". מאחר שכאמור, החלטתי מיום 8.8.07 ניתנה טרם ראיתי את הבקשה הנ"ל, ביקשתי תגובות הצדדים האחרים.
ב"כ התובעת הסכימה לאמור בבקשה. ב"כ הנתבע 1 התנגד לבקשה, וזאת מהטעמים הבאים: 1. הבקשה הוגשה ללא תצהיר. 2. טענת הנתבעת 2 כי לא הגישה את התצהירים עקב חופשת עורכי הדין בפגרה אינה במקומה, מכיוון שלעו"ד חרל"פ מספר עורכי דין במשרד. 3. מדובר בזלזול מצד עו"ד חרל"פ בהחלטות בית המשפט בנוגע להגשת התצהירים.
הכרעה
השתלשלות הארועים אשר מוצגת לעיל, מגלה מצד הנתבעת 2 ובא כוחה, עו"ד יובל חרל"פ, התנהגות, שאינה הולמת ואינה ראויה, וזאת בלשון המעטה. אם אומר שמדובר בזלזול מופגן בצד שכנגד ובבית המשפט, הרי שנקטתי לשון עדינה ומאופקת למדי.
ב"כ הנתבעת 2 ידע שעליו להגיש את התצהירים יחד עם הנתבע 1 וזאת תוך 60 ימים לאחר הגשת תצהירים מטעם התובעת,
דבר שלא נעשה עד ליום זה, אף שחלפו כמעט 8 חודשים מהמועד שנקבע.
הבקשה הראשונה להארכת מועד להגשת התצהירים, שהוגשה ביום 14.3.07, בין היתר מן הסיבה שתצהירי התובעת הגיעו למשרד חרל"פ רק בינואר 2007 (דבר תמוה כשלעצמו, לאור העובדה שגם בית המשפט וגם הנתבע 1 זכו לקבל את התצהירים כבר בנובמר 2006), הוגשה רק
בחלוף התקופה, שבתוכה היתה הנתבעת 2 צריכה להגיש את תצהיריה (בהנחה שהנתבעת 2 אכן קיבלה את תצהירי התובעת רק בינואר). הדבר צורם בעיקר על רקע העובדה שכבר ביום 14.4.06 דחיתי את בקשתו של עו"ד חרל"פ להגיש תצהירי הנתבעת 2 רק לאחר שהנתבע 1 יגיש את התצהירים מטעמו. קשה שלא לתהות על ענין זה.
בהמשך, לא עמדה הנתבעת 2 גם בהחלטה שנתתי, לפיה יוגשו תצהירים תוך 14 יום.