- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק א 32225/04
|
בש"א, א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
32225-04,165072-06
4.7.2006 |
|
בפני : אבי זמיר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מתכת השרון תעשיות מתכת (1984) בע"מ עו"ד שיוביץ |
: 1. הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ 2. מבטחי לוידס 3. ע.י. געש סוכנות לביטוח (2003) בע"מ 4. יוסף דדוש-י.ד. ביטוחים 5. ישראל פסטרנק 6. איילון חברה לביטוח בע"מ עו"ד שפט עו"ד ראובינוף |
| החלטה | |
1. זוהי בקשה מאת הנתבעת 6 למחוק את כתבי הגנתם של יתר הנתבעים בטענה של אי מסירת מסמכים נדרשים ואי מתן תשובות מלאות לשאלונים.
2. תקנה 105 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") מורה כי "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 7, המרשה לו למסור לבעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, שאלון ערוך לפי טופס 8, ובלבד שיפרש בשולי השאלון מי מבעלי הדין האחרים נדרש להשיב עליו ועל איזו מן השאלות". לפי תקנה 107 לתקנות, הרשות למסור שאלון תינתן רק "לשאלות שהן לעניין הנדון"; זוהי דרישת הרלוונטיות; דרישה זהה מופיעה בתקנה 112, העוסקת בגילוי מסמכים, ולפיה ניתן להורות לצד לגלות את "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון". תקנה 120 (ב) מוסיפה כי "בית המשפט או הרשם לא ייתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות...". על שאלון וגילוי מסמכים נאמר כי "שני האמצעים האלה תאומים הם, שתי זרועות של שאיפה אחת - והיא לצמצם עד כמה שאפשר את שמיעת המשפט גופו" (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 444). בעל דין שלא ציית לצו בית המשפט ולא השיב לשאלות שהוצגו או השיב במידה שאינה מספקת, צפוי לסנקציה הקבועה בתקנה 122 - מחיקת כתב טענותיו.
לצד דרישת הרלוונטיות עומדים שיקולים נוספים, בהם מידת ההכבדה על הצד שכנגד, השאיפה לנהל הליך ב"קלפים גלויים" וכיוצ"ב (ראו, לאחרונה, אגב הדיון בסוגיית הגילוי במסגרת בקשה לתביעה ייצוגית, רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, ניתן ביום 1.11.05).
עוד נפסק, כי בית המשפט לא יכול "לפטור" עצמו בקביעה גורפת, אלא עליו להתכבד ולבחון כל בקשה בחינה קונקרטית, כלומר "להידרש לבדיקה מפורטת של מהות המסמכים והשאלות ולמידת הצורך שיש למבקשים בהם, והכל לאור גדר השאלות שבמחלוקת" (רע"א 1359/04 עזאם נ' פז חברת נפט בע"מ, דינים עליון, סז, 479).
אכן, מבחן הרלוונטיות הוא מבחן רחב, אך עם זאת יש להפעילו בזהירות, על מנת שלא לפרוץ את גדר השאלות השנויות במחלוקת (זוסמן, לעיל, בעמ' 428 - 429). כבר נקבע, כי שאלות רלוונטיות הנן שאלות אשר התשובות עליהן תורמות תרומה עניינית לפתרון הנקודות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (ת"א (באר שבע) 102/91 ק. ד. תכשיטי דורינה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-מח 93 (4) 25). הייתי ומוסיף ואומר, כי ספק בעניין זה פועל לטובת המבקש; במקרי גבול, יש להעדיף את הגילוי ומתן התשובות (ראו והשוו, בר"ע (מחוזי ירושלים) 3377/01 בנק הפועלים בע"מ נ' חזן, דינים מחוזי, לד (3) 416, במיוחד פסקה 77 להחלטה). כך נאמר גם כי "הזכות להציג שאלות אינה מצומצמת לעובדות השנויות במחלוקת במישרין, והיא חלה גם לגבי העובדות שקיומן או שאי קיומן נוגע לקיום או לאי קיום של העובדות השנויות במחלוקת במישרין (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, התשס"ג - 2003), 152-153 והאסמכתאות המופיעות שם)" (ה"פ (מחוזי תל אביב) 101/04 סואלחי נ' האדודה למען ערביי יפו, דינים מחוזי, לד (5) 651).
בהיבט הכללי הודגש לאחרונה, כי "כבר נאמר לא אחת כי הליכי גילוי מוקדם נועדו לפשט את ההליכים ולקצר את הליכי הבאת הראיות. על שאלון וגילוי מסמכים נאמר כי "שני האמצעים האלה תאומים הם, שתי זרועות של שאיפה אחת - והיא לצמצם עד כמה שאפשר את שמיעת המשפט גופו" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ש' לוין, ס' 300 בעמ' 444, המצטט את ת"א (ת"א) 2278/52). הגישה העקרונית במשפט הישראלי היא של "קלפים פתוחים", בגדרי הגינות, צדק ותום לב, ועם זאת - כמובן - אי הפיכתם של ההליכים המוקדמים למכשיר מכביד עד אין קץ... אכן, מטרתן של תקנות סדר הדין היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד - שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו" (לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, סעיף 161 בעמ' 150)" (רע"א 9453/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ, ניתנה ביום 30.11.05).
3. עיינתי בתיק ונתתי דעתי גם לדברי הצדדים כפי שהועלו בדיון בפניי. אכן, מחיקת כתבי ההגנה תהווה צעד דרסטי מדי. גם הנתבעת 6 הסכימה למעשה כי תינתן לנתבעים האחרים הזדמנות נוספת.
אמנם, לתיק הוגשו תצהירי עדויות ראשיות, אך הנתבעת 6 רשאית לקבל התייחסות ספציפית ומפורשת, בתצהיר ערוך כדין לפי התקנות, לכל שהתבקש על ידה עוד במסגרת בש"א 177269/05, מאת הנתבעים 1 - 3, כמפורט בסעיפים 5 - 16 שם. גם אם יש ספק בדבר הרלוונטיות של עניין כזה או אחר, אין בו כדי למנוע את הסעד המבוקש. מובן, שכל גילוי שיש בו כדי לפגוע בצדדים לא קשורים (מבוטחים אחרים), יש למנוע את הפגיעה על ידי מחיקת השם.
4. הנתבעים 1 - 3 ישלימו את הנ"ל; הנתבעים 4 - 5 יוסיפו וימסרו תצהיר גילוי מסמכים. כל זאת לביצוע לא יאוחר מיום 24.8.06.
ניתנה היום ח' בתמוז, תשס"ו (4 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים ותסגור את תיק הבש"א (נתקבלה חלקית).
|
אבי זמיר, שופט |
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
כתבות קשורות
חיפוש עורך דין לפי עיר
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
