החלטה בתיק א 31717/04

1.      זוהי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים על סך של 103,625 ש"ח.

רקע עובדתי

2.      המשיבה היא חברה מאוגדת, ובין עיסוקיה - השכרת ציוד וכלי רכב בשכירות מימונית.

3. ביום 28.11.1996 חתמה המבקשת מס' 1 על הסכם שכירות לפיו ישכרו המבקשים

    מהמשיבה בשכירות מימונית - משאית.

(להלן: "המשאית"; "ההסכם").

3.      המבקשים מס' 2 ו - 3 הינם שותפים אצל המבקשת מס' 1, וביום 28.11.1996 חתמו המבקשים על כתב ערבות לפיו ערבים הם כלפי המבקשת מס' 1 לחובותיה הכספיים עד לסך של  475,000 ש"ח.

טענות הצדדים

4.      לטענת המשיבה, המבקשת מס' 1, אשר נקלעה לקשיים כלכליים, חדלה לשלם דמי השכירות להם נתחייבה.

5.   כן טוענת היא כי המבקשים מסרו את המשאית לשימוש אחרים ללא הסכמת

      המשיבה.

6.      מכיוון שההפרות לעיל לא תוקנו, על אף פניות חוזרות ונשנות מצד המשיבה, הודיעה זו ביום 11.3.2001 על ביטול החוזה.

7.      המשיבה נקטה נגד הנתבעים הליכים בתיק הוצאה לפועל לאכיפת שעבוד  ספציפי שיצרו המבקשים לטובת המשיבה בגין המשאית, אשר נתפסה על-ידי כונס נכסים והוצאה מחזקת מי שהחזיק בה מטעם המבקשים, כשהיא במצב מכאני מוזנח וירוד. המשאית נמכרה, והתשלומים אשר התקבלו הופחתו מהסכום המבוקש מהמבקשים.

8.      המבקשים טוענים כי את הסכם השכירות ראו לראשונה ביום החתימה במשרדי

            המשיבה,  וחתמו עליו מתוך אמונה כי מדובר בהסכם "עם חברת בת של תאגיד

            בנקאי, המחויבת למידה רבה של הגינות ביחסיה עם לקוחותיה".

     (ההדגשה אינה במקור - ח.י.).

9.         המבקשים טוענים כי ההסכם מכיל תנאים מקפחים אשר גרמו לעיוות דין.

10.       עוד טוענים המבקשים כי חולקים הם על הסכום הנתבע, שכן מדובר בסכום מופרז, נטול כל הגיון כלכלי שחישובו אינו נכון. כמו כן, סכום הפיצויים  המוסכמים הינו גבוה ביותר וללא יחס סביר בהתייחס לנזק הנובע מהפרת ההסכם - ולפיכך מבקשים הם להפחית את  הפיצוי המוסכם.

11.       לבסוף, טוענים הם כי אין לתבוע גם "נזק מוכח" וגם "נזק מוסכם".

דיון