החלטה בתיק א 31563/06

בפניי בקשת הנתבע (להלן "המבקש" ) לדחיית התביעה על הסף ולחילופין למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר", בטענה שהתביעה אינה מגלה עילה ואינה ראויה להידון בדר דין מקוצר, כיוון שמשיבה 1 הינה מעבדת שירות , אשר אינה גוף משפטי והמשיב 2 , מנהל את המשיבה 1 שאינה כאמור גוף משפטי.

לטענת המשיבים , יש לדחות את הבקשה, בטענה שהתביעה מתבססת על סכום קצוב, חשבונית מס החתומה ע"י המבקש שהינה ראיה  בכתב, אשר הונפקה בגין ציוד מתכלה, שרכש ממנה בתאריך 7.11.05, ועונה לדרישות תקנה 202 לתקנות סד"א.

הבקשה אשר הוגשה ע"י המבקש, עו"ד במקצועו, אינה נתמכת בתצהיר ולא הועברה אליהן כמתחייב ע"פ הדין. משלא קיים את הנדרש ממנו, אין להעניק לו פרס על מעשיו. הבקשה סתמית ואינה מגלה כל עילה.

בנוסף, אין להם כל ספק,  שהמבקש מנצל לרעה את מעמדו כעורך דין ,תוך בזבוז זמנו של בית המשפט ובקשתו היא סתמית ואינה מגלה כל עילה.

דיון

מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה  - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.(ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608).

השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו, היא אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.

הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה.( ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'   (2) 668). על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה יש להניח שכל מה שנטען ב"כ התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש (ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י  פד"י מ(3) 358).

ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.

עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש.

כאשר ברור על פני הדברים שגם אם יוכיח התובע כל הנטען בתביעתו עדיין אין בו עילת תביעה טובה, תימחק התובענה. (ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4) 1, 8).

כאשר יש טענה בכתב התביעה המעלה עילה אשר אם תוכח תהווה עילה לקבלת סעד אין להיענות לבקשה למחיקה על הסף,יש לתת למשיבה את יומה בבית המשפט.

מהמובא בפניי עולה, כי תביעת המשיבים מבוססת על טענתם, לפיה המבקש  לא  שילם בעבור הסחורה אותה קנה ב-7.11.06 מהם.

לא ניתן  לקבוע, בשלב זה,  כי באם יוכח כל המפורט בכתב התביעה, לא י היו המשיבים זכאים לסעדים המבוקשים.

אני דוחה בקשה זו.

לעניין הבקשה למחיקת כותרת:

דיון