החלטה בתיק א 30593/06

מונחת בפני בקשת סילוק על הסף.

מר מיכאל אברהם (להלן: "נתבע 2")  נתבע ע"י חב' למיר סוכנויות להפצת גז בע"מ (להלן: "התובעת")  יחד עם  חב' ברהמס אוריינטל פוד בע"מ ומר קצין שלומי (להלן: "הנתבעים האחרים") בתביעה כספית בגין חוב.

החוב הנ"ל נוצר בכך שהתובעת סיפקה גז לחב' ברהמס והתשלום בגין הגז שסופק לא שולם. נתבע 2 ומר קצין חתמו על כתב ערבות לכיסוי חובותיה של חב' ברהמס.

עם זאת, טוען נתבע 2 (בנוסף לספקות בנוגע לאמיתות חתימתו על כתב הערבות) שכתב הערבות  מופנה כלפי חברת סופר גז בע"מ ולא כלפי התובעת. משכך, לטענתו הרי שאין כל יריבות בינו לבין התובעת.

בתאריך ה- 26/03/07 התקיים דיון מקדמי בנוכחות הצדדים ולאחר מכן נתבקשו תגובות הצדדים  בכתב לטענת חוסר היריבות הנ"ל.

דיון

ההסכם לאספקת הגז נחתם בין חברת סופר גז בע"מ וחב' ברהמס. למען הדיוק ההסכם נחתם על ידי מר קצין בשם חב' ברהמס. נתבע 2 אינו חתום על ההסכם הנ"ל.

ב"כ התובע תולה טענותיו לגבי היריבות בין הצדדים לסעיף 5 להסכם בו נכתב בהיא לישנא :

"למען הסר ספק מובהר בזאת כי זכותה של החברה לבצע אספקת הגז באמצעות סוכן"

לפי סעיף זה, יוצר ב"כ התובעת טענה לפיה כל זכויותיה של חב' סופר גז מומחות לתובעת שכן היא הייתה זו שסיפקה את הגז בפועל, בתור סוכן. בנוסף, קיים טופס שכותרתו "טופס פתיחת לקוח עסקי" אשר סומן בו כי "גורם ההתחשבנות" הוא "הסוכן".

ממשיך ב"כ התובעת המלומד בתגובתו וטוען כי זכויותיה של התובעת מבוססות לא רק על כך, אלא גם על העובדה כי למעשה התובעת היא הייתה זו שיצרה קשר עם הנתבעים, ניהלה עמם מו"מ לפני החתימה על ההסכם והיא נכחה בעת חתימתו.

מאידך גיסא, נתבע 2 טוען כי כל ההסכם מופנה לטובת חב' סופר גז. למעט מהנאמר בסעיף 5 דנן, אין כל המחאת זכויות בהסכם. סעיף 5 מאפשר את אספקת הגז על ידי סוכן ותו לאו.

בנוסף, גם כתב הערבות (שמתייחס באופן ישיר להסכם ואף נחתם באותו מעמד) מוליד זכויות לחב' סופר גז בלבד. הטענה כי זכויות חב' סופר גז הינן למעשה זכויות התובעת אינה נכונה.

לאחר שעברתי על ההסכם וכן על טיעוני הצדדים בנוגע לעניין העדר היריבות מצאתי כי יש ממש בטענותיו של נתבע 2 והיה מן הראוי כי אקבל את טענותו המקדמית לעניין העדר היריבות.

בעולם המסחר ידועים ומקובלים הסדרים שונים בעניין הקשר שבין צרכן ליצרן. מתווכים, משווקים, ספקים למיניהן לפעמים נמצאים בתווך. עם זאת, גם כאשר נכנס בין שני צדדים לחוזה צד נוסף שמתחזק את המערכת  החוזית בינם  לא נקטע  הקשר שעדיין קיים עפ"י החוזה.

אכן, מקובלות עלי הטענות כי התובעת סיפקה את הגז לחב' ברהמס. אולם, ביצוע האספקה אינו הופך את התובעת ליצרן או ליישות שנקשרה בהסכם. וזאת על פי דוגמא פשוטה -

תחילת ההסכם מורכב משלושה מבואות. המבואה השניה אומרת כך:

"והואיל: והמזמין (חב' ברהמס - מ.ק) מסכים ומתחייב לרכוש את כל כמות הגז שנדרש אך ורק מהחברה (חב' סופר גז - מ.ק)".

רוצה לומר שחב' ברהמס שלעיל מתחייבת בהסכם לרכוש אך ורק את הגז של חב' סופר גז. בעודי לוקח זאת כמצב נתון, ביחד עם העובדה כי התובעת הינה רק סוכנת של חב' סופר גז, הרי שניתן לומר כי מערכת היחסים בין התובעת לחב' סופר גז מבוססים אף הם בהסדר וחוזה כלשהו. והיה והתובעת הייתה בוחרת לפעול עם חברת גז אחרת ? האם כל הלקוחות שסופקו על ידי התובעת יישארו בידיה עת היא בעצמה עוברת לחב' גז אחרת? חוששני שיתכן שהתשובה לכך  שלילית.

מאידך גיסא, אם אכן חב' סופר גז העבירה את זכויותיה בעניין שבנדון אל התובעת, הרי שאם לא אקבל טענה זו יכול להיווצר מצב בו חב' סופר גז תתעשר על חשבון התובעת שלא במשפט. זאת, במיוחד אם התובעת העבירה כספים לחב' סופר גז על חשבון החוב של הנתבעים.

עקב כך החלטתי היא כזו -