החלטה בתיק א 29978/06

בפני בקשה מטעם התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום הפה והלסת.

התובעת, גלית תן עמי, ילידת 1971, נפגעה לטענתה ביום 9.9.2005, בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

ממקום התאונה פונתה התובעת לבית החולם איכילוב, שם אובחנו חבלות בפנים, ידיים, שוקיים וברכיים. לאחר מכן המשיכה במעקב אורטופדי בקופת החולים ובמעקב במרפאת פה ולסת.

ד"ר טאובר, אשר מונה מטעם בית המשפט כמומחה בתחום האורטופדי, בדק התובעת והעריך נכותה בשיעור של 3%, בשל הפרעה תפקודית מזערית בהפעלת ירך ימין.

טענות הצדדים

לטענת התובעת, היא נפגעה בתאונה, בין היתר גם באזור הפנים והסנטר.

לטענתה, עיון במסמכים הרפואיים אשר צורפו, ובפרט בגיליון הטיפולים במרפאת פה ולסת, מצביע על קיומה של ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי בתחום זה.

הנתבעות מתנגדות לבקשה.

לטענתן, התובעת טופלה ע"י מומחים ברפואת פה ולסת רק במסגרת ביקורה בחדר המיון, מיד לאחר התאונה.  העדר רצף הטיפולים וממצאי הבדיקות בחדר המיון אשר הדגימו לסת אשר לא ניזוקה, מצביעים על אי קיומה של ראשית ראיה למינוי מומחה, ועל כן יש לדחות הבקשה.

דיון

סעיף 6א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") קובע:

"6א(א) מומחה רפואי.

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בעניין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר,לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה".

ובתקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986 (להלן: "התקנות"):

"2(א). נפגע הטוען בכתב תביעתו לעניין נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף 6ב לחוק, או לעניין כל נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו...".

מכאן "שאם ברצון עד להביא ראיות לעניין רפואי שאינו דרגת נכות, עליו לפנות על פי תקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1987 (להלן: "התקנות") לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה רפואי, ואין הוא רשאי להעיד מומחים, על מנת שאלה יחוו דעתם בדבר השלכות הפגיעה והנכות הרפואית על כושר תפקודו" (ראה: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פד"י מה' (4) 77, 84).

בתעודת חדר המיון מצוין כי התובעת נחבלה בפנים, באיזור הסנטר. היא התלוננה על כאבים ורגישות בסנטר וב- TMJ - מצד ימין. התובעת נבדקה בחדר המיון ע"י מומחה ברפואת פה ולסת. הומלץ על כלכלה רכה והתובעת נשלחה לבצע צילום פנוראמי וביקורת מרפאת פה ולסת. הצילום לא הדגים שבר.

נרשם: "פנים סימטרים, מפתח פה תקין, סגר תקין, תנועות לטרליות חופשיות, לסת תחתונה לסת עליונה יציבה. שיניים ב.מ.פ. רירית ב.מ.פ. אין עדות לשברים בלסת עליונה ותחתונה".

בין יתר המסמכים הנוספים אשר הוגשו לתיק בית המשפט ביום 4.12.2006, הוגש גיליון הטיפול של התובעת במרפאת פה ולסת, אשר הצביע על כך כי התובעת ביקרה במרפאה שלוש פעמים, החל מכשבוע לאחר התאונה.

הצילום לא הדגים שבר בלסת, אך תלונותיה בדבר כאבים כרוניים וקושי בלעיסת מאכלים קשים, אי נוחות ולחץ באזור, מתועדים.

ביום 29.5.06, במסגרת ביקורה האחרון במרפאה, אשר תועד וצורף לבקשה, המליץ ד"ר נוימן, רופא במרפאת פה ולסת, על שימוש בסד.