החלטה בתיק א 28552/08

עניינה של החלטה זו הנה בקשת הנתבעת, להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן : " התקנות").

נימוקי הבקשה:

לטענת הנתבעת, התובע אינו אזרח ישראלי ולמיטב ידיעת הנתבעת התובע אינו מחזיק בנכסים כלשהם בישראל.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובע מתחמק מלשלם את ההוצאות שנפסקו כנגדו בהליכים קודמים וכי התובע מזלזל בהחלטות בית המשפט בישראל (התקבלו כנגד התובע 6 החלטות קודמות המחייבות אותו לשלם את הוצאותיה של הנתבעת בסך כולל של 28,500 ש"ח) ולא כיבד ולו החלטה אחת.

עוד טוענת הנתבעת, כי הודות לבקשה לחילוט חלקי של ערבות בנקאית או עירבון הצליחה הנתבעת לחלט חלק מסכום ההוצאות אך התובע אינו מכבד באופן וולונטרי את החלטות בית המשפט.

עוד נטען, כי סיכויי התביעה קלושים ביותר.

עמדת המשיב:

מנגד טוען התובע, כי הנתבעת גבתה את מלוא סכום ההוצאות שנפסקו לה בהליכים השונים מתוך פיקדונות שהפקיד התובע בקופת בית המשפט, בסך העולה על 20,000 ש"ח וכי הוא התייצב לכל הדיונים בישראל, כל אימת שנדרש, על חשבונו ועל חשבון זמנו עבודתו ומשפחתו ופרע את מלוא תשלומי ההוצאות שהושתו עליו.

עוד טוען התובע, כי אין המדובר בתובע שהוא דל אמצעים ולו ידעה הנתבעת שהמדובר באדם חסר כל או עני לא היתה טורחת היא להוציא סכומי עתק על מנת לגבות ממנו פסק דין שקבלה.

תשובה לתגובה:

בתשובת הנתבעת לתגובת התובע מוסיפה הנתבעת וטוענת כי אף לשיטת התובע, הנתבעת הצליחה לגבות כספים רק מתוך הפיקדונות שהפקיד, היינו לולא הפקדת הפיקדונות, הנתבעת לא היתה מצליחה לגבות מהתובע דבר.

עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת, שמאחר והתובע טוען כי אינו דל באמצעים, הרי חיובו בערובה להוצאות הנתבעת, לא יפגע כלל בזכותו לגישה לערכאות.

בנוסף נטען, כי מטרת התובע בהגשת התביעה היא ליצור בפני בית המשפט בארה"ב מראית עין של הליכים תלויים ועומדים בישראל.

דיון: