החלטה בתיק א 26608/05

בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות של תביעה לתשלום תגמולי ביטוח על פי שלוש פוליסות לביטוח חיים ונכות.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

• -                    ביום 24/1/02 ארעה לתובע תאונה הוא נפל מאופניו, כתוצאה מהנפילה נגרם לו שבר במרפק הימני.
• -                    התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד וביום 21/10/03 קבעה ועדה רפואית כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בגין התאונה.
• -                    התובע ערער על ההחלטה וביום 31/12/03 קבעה הועדה הרפואית לערערים כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% וזאת החל מיום 24/4/02.

• -                    החלטת הועדה נשלחה ביום 5/1/04 ועל פי הנטען התובע קיבל את ההחלטה באמצע או בסוף חודש ינואר 2004.

ביום 24/2/04 שלח התובע מכתב דרישה לנתבעת לשלם לו תגמולי ביטוח ולא קיבל לטענתו מענה.

• -         ביום 3/5/05 הגיש את התביעה דנן.

טענות הצדדים

טענות הנתבעת/המבקשת  

על פי הוראות סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981 (להלן חוק חוזה הביטוח), תקופת ההתיישנות לתגמולי ביטוח הנה שלוש שנים.

המועד הקובע לתחילת מניין ימי ההתיישנות על פי פסיקת בתי-המשפט העליון, בעניין צפריר (רע"א 1395/00 צפריר נ. אררט ,(טרם פורסם)), לפיו:

"מועד קביעת הנכות הצמיתה שיכול להיות מקרי אינו בעל משמעות פרוביטית ואין הוא יכול לשמש כגורם רלונטי לצורך חישוב תקופת

ההתיישנות לפי החוק או לפי הפוליסה"

לכן, המועד הקובע הוא יום קרות התאונה- דהיינו ביום   24/1/02. לפיכך מאחר שהתביעה הוגשה ביום 3/5/05 הרי היא התיישנה.

המבקשת טוענת כי גם אם נאמץ את דעת הרוב בע"א 1105/01 דוד אמיתי נגד סהר שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, שהוא שגוי לשיטתה, שקבע שמועד התגלות והתגבשות הנכות הקבועה הוא מקרה הביטוח. גם אז התביעה דנן התיישנה מאחר שעל פי החלטת הועדה הרפואית, הנכות הפכה לצמיתה וקבועה ביום 24/4/02 ולכן היה על התובע להגיש תביעה לא יאוחר מיום 24/4/05. מאחר שהתביעה הוגשה ביום 3/5/05 היא התיישנה במועד הגשתה. מילים אחרות, בעניין אמיתי נקב כי מועד לתחילת מניין ההתיישנות אינו מועד אירוע התאונה אלא דווקא מועד התגבשות הנכות וזו התגבשה ביום 24/4/02.

טיעוני הנתבע

הנתבע טוען כי מועד תחילת מרוץ ההתיישנות הוא מועד התגבשות הנכות לפי קביעת הועדה הרפואית. אמנם הנכות התגבשה ביום 24/4/02 אולם רק ביום 31/12/03 ניתנה ההחלטה והמשיב נודע עליה רק בחודש ינואר 2004. לפיכך טוען התובע כי מאחר שלא ידע במועד התגבשות על התגבשותה ולכן, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק מעת קביעת הועדה דהיינו מיום 31/12/03. המשיב מוסיף וטוען כי לו היה פונה לפני שהייתה בידיו קביעת הועדה בדבר נכות צמיתה כי אז הייתה תביעתו נדחית בדין שכן עילת התביעה קמה לו רק מעת קביעת הועדה שיש לו נכות צמיתה.

דיון