החלטה בתיק א 25845/07

1.         התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 3.4.03.

2.         בת.א 47888/04 שהוגש בגין התאונה הנ"ל, עתרה התובעת למינוי מומחים בתחום האורתופדיה, א.א.ג ונוירולוגיה בלבד.

3.         ד"ר דוד מונה כמומחה בתחום האורתופדיה והעריך נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור 5%. לאור חוות דעתו הצעתי לצדדים פסיקה מנומקת לפי סעיף 4 ג ל חוק הפלת"ד, אך התובעת סירבה בטענה להחמרה במצב עיניה והמשך בדיקות בתחום.

4.         בהחלטתי מיום 20.11.06, קבעתי כי: " מאחר ולכתב התביעה לא צורפה בקשה למינוי מומחה בתחום העיניים, ממילא אין לטענות בתחום זה כל רלבנטיות והוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית ושמיעת ראיות וגמר ביום 27.2.07".

5.         לישיבה  שהתקיימה ביום 27.2.07 הופיעה התובעת בלא שטרחה להגיש תצהירי עדות ראשית, בלא לבקש ארכה כשהיא חוזרת על הבקשה למינוי מומחה בתחום העיניים מבלי לבקש לתקן את כתב התביעה כנגדרש לאור החלטתי מיום 20.11.06.

6.         בהחלטתי מיום 27.2.07 סקרתי ההליכים עד לאותו מועד כמפורט לעיל וקבעתי כי:
" בנסיבות אלה, דין התביעה היה להידחות לאור תקנה 168 ב' לתקנות סדר הדין האזרחי. למיותר לציין כי לא ניתן כל הסבר לאי הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה  למרות החלטתי מיום 20.11.06. הדברים מקבלים משנה תוקף כשבבקשה למינוי מומחה בתחום העיניים, שלא הייתה צריכה להיות מוגשת, נכתב מפורשות כי:

"התובעת נפגשה בעיניה כפי שעולה מסיכום האשפוז, מיד לאחר התאונה. 

לפנים משורת הדין, לא תידחה התביעה.

התביעה נמחקת.

הגשתה מחדש, אם תוגש, כפופה לחוות דעת וההחלטות שניתנו בתיק זה עד היום"

7.         התביעה הוגשה מחדש וב"כ התובעת חוזר על בקשתו למינוי מומחה בתחום העיניים. לאור הסיפא של החלטתי מיום 27.2.07 כמפורט לעיל דין הבקשה היה להידחות על הסף.

8.         מפאת כבודם של הצדדים אתייחס גם לגופה של הבקשה.

            התובעת נפגעה, כאמור, ביום 3.4.03, אושפזה במחלקה כירורגית בבית  החולים ברזילי ולפי "הייעוץ" (עמוד 2 לסיכום האשפוז):

 " נבדקה על ידי רופא עיניים TRAUMATIC CORNEAL EROSIN " אך בהמלצות בשחרור אין זכר לבעיה לכאורה בעיניים  ולמרות  המלצות למעקב רופא מטפל בקופת חולים,  נוירולוג או נויכירורג  ורופא א.א.ג  אין המלצה להמשך מעקב  אצל רופא עיניים ואכן, למרות פניות תכופות לקופת חולים, אין כל זכר לתלונה ו/או מעקב ו/או טיפול בתחום העיניים עד 31.1.06 כשפנתה לחדר מיון עקב תחושת גוף זר בעין ימין בבקרים. זה גם המסמך היחיד המאזכר חבלה בעבר בעיניים. מיני אז הייתה התובעת בטיפול רופא עיניים כשאין כל אזכור לתאונה.

9.         בין הפגיעה לתחילת הטיפול חלפו 3 שנים ושמונה חודשים וכאמור בת"א (חיפה) 1533/89 בהמרצה 428/89 ליפשיץ ואח' נ' שמיר חברה לביטוח בע"מ ואח ',  צלטנר, חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, עמ' 718 (ו) 1:

            "לא פעם התרעתי על כך שאין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע. יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן מבלי להשאיר סימנים. הנוהג לבקש מינוי מומחים בתחומים שונים עפ"י הפגיעות המצויינות בחדר מיון או בסיכום המחלה שקשה לעיתים לעמוד על מידת חומרתן, הינו נוהג נפסד.

            נראה לי כי הוא ננקט, בין השאר, תוך ניסיון 'לדוג' קביעות רפואיות ונכויות רפואיות רבות ככל האפשר, מה עוד שהוצאות המומחים מוטלות כדבר שבשגרה על הנתבעים".

10.        ראשית הראיה ולו הדלה הנדרשת על פי הפסיקה אינה רק לעצם הפגיעה, אלא גם להיוותרות נכות צמיתות כתוצאה מפגיעה זו וכזו לא הייתה.