החלטה בתיק א 2487/04

בהמשך לדיון ביום 8.5.07 הוגשו שתי בקשות על ידי הצדדים בעניין הליכי ביניים.

1.                   האחת, בש"א 9711/07, בקשה של חברת אס.טי.אי. תעשיות וטכנולוגיות בע"מ (להלן: " התובעת"), לחייב את פנסילבניה השקעות בע"מ וראובן-דוד רביד, הם נתבעים 2-3 (להלן: " הנתבעים"), להוסיף ולענות באופן מלא וראוי בתצהיר ערוך כדין על שאלות 9, 10, ו - 53 לשאלון, שנשלח אליהם ביום 29.11.2005, וטרם נענה באופן מלא.

השניה, בש"א 17561/07, בקשה של הנתבעים להורות לתובעת לענות בתצהיר ערוך כדין

על שאלות שלא נענו ו/או שלא נענו בצורה מספקת.

2.         ואלו העובדות הדרושות

2.1               התובעת הגישה תביעה לסעד הצהרתי, בה נתבקש בית המשפט להורות כי הערבויות המפורטות, שניתנו כביכול בשמה של התובעת לנתבע 3, הבנק הבינלאומי הראשון בישראל בע"מ (להלן: " הבנק") להבטחת חובות הנתבעים, הינן בטלות ומבוטלות.

2.2               עניננה של התובענה בטענת התובעת כי הנתבע 2 מעל באמונה תוך ניצול לרעה של מידע שרכש עת כיהן כדירקטור בתובעת וכעורך דינה. לעמדת התובעת, חתם הנתבע 2, שלא כדין וללא הרשאה, כביכול בשם התובעת על בקשות להוצאת שלוש ערבויות שונות לטובת הבנק (להלן: " הערבויות"), בגין חובות פרטיים שלו ושל הנתבעת 1, חברה בבעלותו, בסכומים מהותיים, תוך שימוש במסמכים שנחזו לפרוטוקולים של אסיפות כלליות של התובעת, אשר הוצגו בפני הבנק, מבלי ידיעתה ורשותה של התובעת.

2.3               לעמדת התובעת, רק בחודש ספטמבר 2002, נודע לה לראשונה, באקראי, על קיומן של הערבויות. לפיכך הוגשה התובענה שלפני בה מבוקש מתן צו המצהיר כי הערבויות שניתנו לבהטחת חובות הנתבעים לבנק, מבוטלות ולחלופין להצהיר כי הנתבעים חבים כלפי הבנק בחובות נשוא הערבויות ולחלופי חלוין כי התובעת אינה חייבת כספים לבנק בקשר עם הערבויות.

3.         ההליכים המקדמיים

3.1               ביום 9.2.2005 ניתן צו בדבר הליכים מקדמיים בתיק. בעקבות בקשות של מי מהצדדים כמו גם הסכמות שהושגו בין הצדדים, נדחו המועדים להשלמת ההליכים עד ליום 11 במרץ 2007.

3.2               במהלך חודש נובמבר 2005, נשלחו שאלונים לצדדים.

3.3               במהלך חודש מרץ 2007  העבירו הצדדים תצהירי תשובות לשאלון, ונטען כי תצהירים אלה אינם מלאים, ומכאן הבקשות המונחות לפתחו של בית המשפט.

בש"א 9711/07

4.         טענות התובעת

4.1        לגבי שאלה 9, בה נשאלו הנתבעים מי בחברה היה במגעים מול הבנק לצורך הוצאת כל אחת מהערבויות, נטען כי מדובר בתשובה כללית, בלתי מלאה ומתחמקת. לטענת התובעת, אין פירוט כנדרש בשאלה, וכי לאור טענות שונות של הנתבעים, יש חשיבות רבה להבהרה ולפירוט של הטענות, תוך פירוט וציון פרטים רבים ככל האפשר.

גם לאחר שהנתבעים הגיבו לבקשה, ממשיכה התובעת לטעון כי הנתבעים לא השיבו לשאלה, ואל פירטו את הנדרש מהם.

4.2        באשר למענה לשאלה 10, בה נתבקשו הנתבעים לפרט את כל הפעולות וההליכים שנקט הבנק טרם אישור כל אחת מהערבויות, נטען כי התשובה אינה עונה לשאלה שנשאלה, אלא מתייחסת רק למסמכים, שמהותם אינה מפורטת ואינה מתייחסת לפעולות והליכים נוספים. גם לאחר מענה הנתבעים, ממשיכה התובעת לטעון כי מדובר בשאלה שהיא לבו של ההליך, שכן התובעת טוענת כי נתבע 2, מר רביד, הוא שחתם על המסמכים הנטענים. המסמכים עצמם אינם מבוקשים אלא שנדרשה תשובה לגבי הפעולות שננקטו בין הבנק לנתבעים עצמם, והתשובות שניתנו הן מתחמקות.

4.3        בהתייחס לתשובה לשאלה 53  בה נשאלו הנתבעים האם נתבע 2 נתן דיווחים כלשהם לרואי החשבון של התובעת בנוגע לחברה, לרבות הערבויות נשוא התובענה, נטען כי לא ניתן כלל מענה לשאלה זו על סעיפיה, אלא שהנתבעים בחרו ליתן מענה מתחמק ולא ראוי.

5.         תגובת הנתבעים

5.1        הנתבעים טוענים כי מילאו אחר צווי בית המשפט, וכי דווקא המבקשת היא זו שהתעלמה מחלק מהשאלות שהופנו אליה ולא השיבה עליהם. לטענתם, בקשה זו של המבקשת באה לעולם כדי להוות משקל נגד לבקשה אחרת מטעמם באותו עניין. יתרה מכך, טוענים הנתבעים כי מן הראוי היה לפנות אליהם במכתב דרישה למענה על שלוש השאלות שנטען כי לא ניתן מענה לגביהן, טרם הפנייה לבית המשפט.