החלטה בתיק א 24437/05

בפני בקשת רשות להתגונן מטעם נתבע 1, בטענה שהתביעה הוגשה רק כנגדו בעוד שבחברה היה שותף נוסף, איתו אין למבקש כל קשר. המבקש מאשר שהוא חתום על הערבות לטובת המשיבה, אולם גם שותפו, מר אהוד אשד, חתום עליה וחתימתו לא צורפה לתביעה זו.

לא הוצגה למבקש פנייה למפרק שמונה לנתבעת 2 לעניין החוב. המפרק, למרות שקיבל הוראות מבית המשפט המחוזי, לא הגיש כל דו"ח על פעילותו ולמבקש חסר מידע רב, אותו הוא לא יכול לדלות.

המבקש פנה בכתב אל המשיבה על מנת לקבל מידע, הכולל כרטסת הנהלת חשבונות מהמשיבה עם פירוט רכישות הדלק, הוראות והנחיות לגבי מורשי החתימה ותכתובות. מניעת המידע מהמבקש מנעה ממנו את בקשת הרשות להתגונן.

לאור זאת מבקש רשות להתגונן.

לטענת המשיבה, המבקש אכן אישר את חתימתו על הערבות כלפי המשיבה. בחקירתו המבקש  מעלה טענה חדשה, כי קיים ערב נוסף.

המבקש אישר, כי נתבעת 2 הייתה בבעלותו ועשתה שימוש פעיל בשרותי המשיבה, בהתאם  להסכם שביניהם. ההסכם שהוצג למבקש הינו ההסכם המקורי היחיד עליו מופיעות כל החתימות שהוטבעו בהסכם.

בהסכם קיימת חתימה אחת בלבד של המבקש, אותה לא הכחיש. טענתו של המבקש אינה רלוונטית ומנסה לסבך את ההליך ולהטיל דופי במשיבה. באשר לטענתו של המבקש למיצוי הליכים כנגד החברה-החייבת, בטרם פונים לערב.

המבקש הינו ערב שאינו מוגן, בעל עניין בחייבת ואינו ערב יחידי. אין כל מניעה למצות את ההליכים כנגדו מבלי לפעול כנגד החייבת עצמה.

אין כל טענה עובדתית המשמשת הגנה למבקש.

מבקשת לא ליתן רשות להתגונן.

דיון

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של המבקש ע"י ביהמ"ש בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא אך לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של המבקש יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות, אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה (ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם כן נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם המבקש (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו על מנת למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים, אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של המבקש, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה. 

כך מבקש, אשר מבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להתגונן (ע"א 543/86, ע"א 424/86) .

המבקש טוען, כי הינו אחד משני בעלי המניות של החברה-החייבת וכי לאור חילוקי הדעות בינו לשותפו, ביקש השותף השני לבטל את ערבותו בחשבון הבנק של החייבת. המבקש אינו הערב היחידי לחובות החייבת.

החברה-החייבת נמצאת בהליכי פירוק ומונה לה מנהל מיוחד, מר אורי דניאל, אשר מונע מהמבקש כל מידע לו הוא נזקק לצורך הגנתו, למרות הפניות והמכתבים אותם קיבל מהמבקש.

המידע רב ואם היה מקבלו, יכול היה להגיש את כל המסמכים בהגשת בקשת רשות להתגונן.

המשיבה טוענת, כי המבקש ערב לחובות החייבת ואף אינו מתכחש לכך.

אין כל מניעה לפעול כנגדו כערב שאינו מוגן. אין כל טענה עובדתית להגנתו ומתנגדת למתן רשות להתגונן.