החלטה בתיק א 24162/05

1.         חברת ספלנדיד בע"מ (בפירוק), (להלן:"החברה") התעניינה ברכישת רכב מסוג סיאט איביזה, (להלן:"הרכב") מהנתבעת.

            החברה ביקשה מהתובע אשראי למימון חלק מסכום הרכישה וכן ביקשה כי התובע יעביר את הסכום ישירות לנתבעת.

            התובע היה מעוניין להבטיח את האשראי שייתן לחברה, ועל כן דרש כי יירשם שיעבוד לטובת הבנק.

            התביעה מבוססת על נספח א' שהינו כתב התחייבות של הנתבעת מיום 10.10.04, כלפי התובע, אשר החברה הצטרפה להסדר בחתימתה בתחתית אותו נספח.

בתאריך 11.10.04, הורתה החברה לתובע להעביר לנתבעת את הסכום של 57,371 ש"ח, נספח ב' לכתב התביעה, סכום זה הועבר ביום 24.10.04, נספח ג' לכתב התביעה.  

2.         מסתבר כי זמן קצר לאחר מכן, בתחילת חודש נובמבר 2004, ניתן כנגד החברה צו פירוק זמני ועו"ד אביב פריצקי מונה למנהל מיוחד של החברה.

            עסקת הרכישה לא יצאה לפועל, הרכב לא נמסר לחברה וממילא גם לא נרשמה הבעלות בו על שמה, ולכן גם לא נרשם השיעבוד במשרד הרישוי לטובת התובע.

            בדיון היום הסכימו ב"כ הצדדים לעובדות נוספות  אשר אינן שנויות במחלוקת:

            הנתבעת מכרה את הרכב נשוא התובענה לצד ג' בתמורה מלאה וכן כי בתאריך העברת הכספים, 24.10.04, נחתם מסמך שיעבוד על הרכב אשר נרשם אצל רשם החברות בתאריך 15.11.04.

            עוד נרשם בפרוטוקול כהסכמה כי החברה לא הייתה חייבת לנתבעת כספים לפני תחילת הליך הפירוק, בגין רכישת רכבים אחרים. בהמשך הדיון טען ב"כ הנתבעת כי יש לנתבעת טענות קיזוז כנגד החברה וממילא כנגד המפרק ואולם אין טענות אלו רלוונטיות כלפי התובע.

            לאור טענות אלו ייתכן כי הרישום בדבר העדר חוב איננו מדויק, ואולם עניין זה איננו רלוונטי לצורך מתן החלטה בבקשה הואיל ואין בתצהיר שהוגש לתמיכה בבקשה כל טענת קיזוז המתייחסת לתובע.

            לאור ההסכמות הדיוניות וויתר ב"כ התובע על חקירתה של המצהירה וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

3.         התביעה מבוססת על סעיף 3 לנספח א' המטיל על הנתבעת אחריות " ... אנו נמשיך להחזיק ברכב האמור בשמו ובמקומו של הקונה כנאמניו עד לרישום הרכב ורישום השעבוד עליו לטובתכם, במשרד הרישוי ורק לאחר מכן נמסור אותו לידיו וכן אנו מתחייבים עם קבלת בקשתכם והוראות הקונה לרשום את השעבוד ברישיון הרכב לטובתכם". 

            על פי המשך הסעיף התחייבה הנתבעת כי במידה ולא תמלא את התחייבותה דלעיל, תעביר על פי דרישת התובע את סכום ההלוואה ואף התובע יהיה רשאי לחייב  בסכום ההלוואה את חשבונה של הנתבעת.

4.         התחייבותה של הנתבעת, על פי אותו מסמך, לא היה לרשום שיעבוד ברשם המשכונות או ברשם החברות, אלא לרשום שיעבוד במשרד הרישוי בלבד וכן לרשום את השעבוד ברישיון הרכב.

            המועד שנקבע לבצוע התחייבותה של הנתבעת היה עם השלמת העסקה, מסירת הרכב לחברה ורישום הבעלות ברכב על שם החברה במשרד הרישוי.

כל עוד לא הושלמה העסקה והרכב לא נמסר לחברה ואף לא נרשם על שמה במשרד הרישוי, לא הגיע המועד לקיום התחייבותה של הנתבעת כלפי התובע ולכן גם לא חלה הסנקציה הקבועה בסיפא של אותו סעיף, להשבת הכספים במקרה של אי קיום ההתחייבות, שכן הנתבעת לא הפרה שום התחייבות.

            המסמך האמור לא צפה מצב בו החברה תיקלע להליכי פירוק ולא תשלים את העסקה, ועוד אוסיף כי נראה שהמסמך גם לא נותן התייחסות למקרה בו לקוח המבקש לרכוש רכב, אינו משלים את העסקה לאחר שהבנק המממן העביר כבר מקדמה לחברה מוכרת הרכב.

            מכל מקום יש להכריע בסכסוך בהתאם למסמך המשקף את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, בנסיבות הקונקרטיות שבפני.