החלטה בתיק א 23993/06

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

באי  כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, וביהמ"ש המתין לסיכומי התגובה משלא הוגשו הגיעה העת למתן החלטה.

התובענה הינה לחייב את  הנתבעים לשלם לתובע, את הסך של 1,017,370 ש"ח, על בסיס הסכם לסילוק חוב שנחתם בין הנתבעים לבין התובע באמצעות מנהליו המיוחדים.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טענו, כי התובע הינו בנק שעבר קריסה, ועל פי הפסיקה אין להסתמך על ספריו.

לאור העובדה שאין להסתמך על מסמכי התובע, לא ניתן להגיש את התובענה בסדר דין מקוצר.

הנתבעים טוענים, עוד כי התובע לא מסר את דפי החשבון , למרות קיומו של הסדר דיוני, אשר על פיו התחייב התובע להמציא את דפי החשבון המתייחסים לחשבונות ע"ש עטון חיים 302708 ודפי החשבון ביחס לחשבון נשוא התביעה מיום 1.1.00 ועד 26.4.02.

התובע לא צרף פירוט חשבון ממועד ההסדר.

הנתבעים מתייחסים למסמך שהוגש במסגרת החקירה הנגדית, על מנת לסתור את הטענה, כי הנתונים לא היו ידועים לנתבעת, מש/6, וטוענים, כי מסמך זה נערך בתוכנת אקסל, ואינו יכול לשמש כראייה לתוכנו.

עוד נטען, כי הנתבעים לא חתמו כמאשרים את המסמך.

עוד נטען, כי על פי מש/6 נמסרו לתובע שיקים שחלקם חוללו, ואשר סכומם מגיע ל- 762,290 ש"ח, בעוד שהמנהלים  המיוחדים ציינו בפני ביהמ"ש כי בידיהם שיקים מחוללים בשיעור של 709,000 ש"ח בלבד. בעוד שהנתבעים טוענים כי מסרו לתובע שיקים בסכום של 1,730,378 ש"ח.

לגופו של עניין נטען כי ההסדר נגוע בעושק ובכפיה.

הנתבעת 3 טענה כי לא חתמה על ההסדר כלל.

עוד נטען, כי התובע התנה הפקדת כספים במתן אשראי לחברה ועל פי חוות דעת המומחה,  הופקדו מידי חודש 27,000 ש"ח בחשבונו האישי של הנתבע מס' 2, והדר מהווה התניית שירות בשירות.

הנתבעים טענו, כי התובע גבה כספים אך לא עדכן את הכספים שהופקדו ושולמו.

לאור כל האמור נטען הנתבעים זכאים לקבל רשות להתגונן.

טענות התובע:

התובע טוען, כי התביעה מבוססת על הסכם עליו חתמו הנתבעים כולם, ואשר אושר על ידי עורך דינם, לפני חתימתם.

כל הטענות המופיעות בבקשה הינן טענות סטנדרטיות, אשר אין בהן כל ממש ואינן רלוונטיות לתובענה.