החלטה בתיק א 23821/05

1.      זוהי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה על סך של 69,852 ש"ח אשר הגיש הבנק- המשיב.

רקע עובדתי

2.      המשיב הינו תאגיד בנקאי.

3.   המבקשת ניהלה דוכן "מפעל הפיס" בנוה שרת וחשבונה העסקי התנהל  אצל המשיב.

4.      המבקשת פתחה ביום 21.9.1978 חשבון עו"ש אשר מספרו 155660.

5.      ביום 2.6.2003 חתמה הנתבעת  על כתב התחייבות  להחזרת הלוואה בסך  של  15,000 ש"ח.

6.      המבקשת לא פרעה במועד את מלוא התשלומים וחובה לבנק עומד על סך של 61,832.06 ש"ח.

טענות הצדדים

7.      לטענת המבקשת במשך הזמן החל חשבונה לצבור חובות ומנהל המשיב פנה אליה על מנת שתסלק את חובה. לטענתה, פקידת הבנק זימנה אותה והתנתה את המשך ניהול החשבון בקבלת הלוואה ודרשה כי במקביל תפתח המבקשת תוכנית חיסכון.

8.      לטענתה, קיבלה מאת המשיב מספר הלוואות  אשר סגרו את חובה  ובמקביל פתחה תוכניות חיסכון.

9.      עוד טוענת היא כי התקיים דבר אבסורדי בחשבונה - מחד גיסא, היו לה תוכניות חיסכון אשר עליהן קיבלה ריבית אפסית ומאידך גיסא, היתה קיימת בחשבונה יתרת חובה אשר עליה שילמה ריביות חריגות.

10.  כן טוענת היא כי המשיב ניצל את מצוקתה ואת עצם היותה תלויה בו ובמקום לסגור את יתרות החובה על-ידי פתיחת תוכניות החיסכון, גרם לה ליטול הלוואות.

11.  עוד, לטענתה, פנתה לבנק כי יסגור את יתרת החובה על-ידי פתיחת תוכניות החיסכון אולם המשיב לא עשה דבר בנידון.

12.  לבסוף, טוענת היא כי בניגוד להוראתה למשיב שלא לחייב את חשבונה  בתשלומים נוספים המשיך הוא לחייב את החשבון בתשלומים נוספים וגרם לחשבון לגדול.

דיון

13.  טענתה העיקרית של המבקשת הינה כי המשיב התנה שירות בשירות בניגוד לסעיף 7 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981 .

14.  טענתה זו נטענה בכלליות ללא הפירוט הדרוש לה. בעזרת דפי החשבון שניתנו למבקשת  יכולה היתה  לפרט טענה זו מיניה וביה ברם, המבקשת לא פירטה מי אשר התנה את השירות, באילו תאריכים, באילו סכומי ריבית חוייבה עקב חובה ומה היה שיעור הריבית אשר קיבלה על תוכניות החיסכון.

כן לא פירטה מה ההפרש בין סכומי הריבית, מה היה המועד שבו ביקשה  לפתוח את תוכניות החיסכון, באילו נסיבות היתנה הבנק את השירות וכן לא פירטה מה הנזק אשר נגרם לה, כביכול, בשל ההתניה הנטענת.

15.  לענין זה ראה: ע"א 6095/97 ישראל איטר בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נו(4), עמ' 735-734 כדלקמן:

"הוכחת תנייה פסולה ואי סבירותה מוטלים לעולם על הטוען זאת, ועליו להוכיח התניית שירות בשירות על ידי התאגיד הבנקאי, וקיומו של נזק בעטייה של ההתנייה..."

16.  לאור האמור לעיל , הרי שלא שוכנעתי כי קיימת הגנה ולו דחוקה בפי

המבקשת ולפיכך ראוי לקבוע כי הגנתה "הגנת בדים" היא בגינה לא תינתן למבקשת רשות להתגונן.