החלטה בתיק א 22864/05

1. לפני בקשת התובע מיום 26.09.06 להורות לנתבעת להציג לו את ההסכם שחתמה הנתבעת עם משפחת פרוינד, וכן את ההסכמים שחתמה הנתבעת עם יתר בעלי המקצוע בכל הנוגע לפרוייקט נשוא התביעה (להלן: " המסמכים"). לבקשה זו צורף מכתב ב"כ התובע לב"כ הנתבעת מיום 23.08.06, בו ביקש לקבל את המסמכים הנ"ל.

2. בקדם המשפט האחרון בתיק זה מיום 25.05.06, אשר התקיים בפני כבוד השופטת נועה גרוסמן, בו נקבע התיק להוכחות, העלה ב"כ התובע את הבקשה לקבל את המסמכים נשוא בקשה זאת, והצדדים אף הגיעו להסכמה לפיה ימסור ב"כ הנתבעת לב"כ התובע צילום סעיפים מתוך ההסכם עם משפחת פרוינד מהם ניתן ללמוד מתי נחתם ההסכם, מתי הפרויקט אמור היה להתחיל ומתי להסתיים.

3. בתגובת הנתבעת לבקשת התובע לקבלת המסמכים, הועלתה הטענה לפיה  אין להיזקק לבקשה הנוכחית, שכן היא הוגשה באיחור ולאחר שנסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק, לאחר שכבר בוצעו הליכי גילוי מסמכים, וכן כי לפי תקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי") היה על התובע להגיש את בקשתו זאת עד 30 יום לפני קדם המשפט, אשר התקיים ביום 15.11.06. עוד טענה הנתבעת, כי היענות לבקשת התובע תעניק לו יתרון דיוני ותפגע בזכויותיה לסופיות ההליכים וההסתמכות שנוצרה אצלה.

4. בתשובתו לתגובת הנתבעת, טען התובע, בין היתר, כי בקשתו מבוססת על תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי למתן צו לגילוי מסמכים (שהוא בגדר היסוד לבקשה לעיון במסמכים בהתאם לאמור בתקנות 114, 115 ו-116 לתקנות סדר הדין האזרחי). עוד טען התובע, כי אף שבוצע גילוי מסמכים בתיק זה, הרי שהמסמכים המבוקשים כעת לא גולו על ידי הנתבעת בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה.

5. לענין חובת הגילוי והעיון נקבע בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמוד  162 כי:

            "נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי,           שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי         האמת   משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס         הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה".
            (ראה גם ע"א 4071/98 (ירושלים) הועדה המקומית נ' דנקנר השקעות, תק-מח 20000 (1)       8457,8467).
           

6. עם זאת יאמר, כי עקרון הגילוי אינו עומד לבדו, לצדו עומדים ערכים אחרים, כמו יעילות ההליך השיפוטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.

7. טוען התובע כי המסמכים המבוקשים כעת, ההסכם עם משפחת פרוינד וכן ההסכמים עם יתר בעלי המקצוע, נדרשים לצורך בירור טענות הנתבעת נגדו בדבר פיגור בלוח הזמנים, ועיכוב בעלי מקצוע אחרים. מעיון בכתבי הטענות של הנתבעת, כמו גם בתצהירים אשר הוגשו על ידה,  עולה כי אכן חלק מהטענות המופנות כלפי התובע הנן כי לא ביצע את העבודה על פי לוחות הזמנים, דבר אשר, בין היתר, גרם לכך כי הנתבעת נאלצה לטענתה לבצע את העבודות אשר הוטלו על התובע, בעצמה. הנתבעת בתגובתה לא נימקה מדוע מסמכים אלו לא גולו עוד בשלב גילוי המסמכים המוקדם, ואף לא העלתה כל טענה הגיונית ומנומקת אשר תצדיק את הימנעותה מהעברת המסמכים לידי התובע.

8. בבוא בית המשפט לשקול את האינטרסים המתנגשים, נראה כי היתרון והיעילות במתן צו עיון במסמכים הנדרשים עולה על החסרון, הנזק, או אי הנוחות שעשוי להיגרם למשיב, אם בכלל, שכן צו עיון במסמכים יש בכוחו לשפוך ולו מעט אור על הסוגיה שבמחלוקת בין הצדדים, לתרום להגינות הדיון, לחסכון זמן שיפוטי יקר, ומעבר לכך יש בו לסייע לצדדים להוכיח טענותיהם.