החלטה בתיק א 209277/02

לאחר שתיק זה הסתיים מחוץ לכותלי ביהמ"ש, נתבקש ביהמ"ש להורות על החזר המחצית השנייה של האגרה ששולמה בשתי התובענות.

תובענה זו אינה מהזן הרגיל, ביהמ"ש נדרש למחלוקות שנתגלעו בין בני משפחת חללי מינכן לרבות בא כוחם מזה שנים עו"ד זלצר.

לאחר האסון הנורא פנו בני משפחות החללים לעו"ד זלצר על מנת שהאחרון יפעל להגשת תביעה כנגד ממשלת גרמניה ומי שסברו באותה עת, כי אחראים למחדלים שהובילו לרצח הספורטאים.

הגב' אילנה רומנו ואנקי שפיצר נבחרו לשמש, בין היתר, כיו"ר וועד המשפחות, וכמוציאות והמביאות בכל הנוגע לתובענות הללו.

במהלך ניהול התובענה נפרסה בפני ביהמ"ש תמונה של עבודה עצומת מימדים, שהשתרעה על פני למעלה משלושים שנה, וחבקה ערים ויבשות.

עו"ד זלצר, והגברות רומנו ושפיצר פנו לגורמים רבים, הופיעו בפני מוסדות שונים, עשו מאמצים אדירים כדי להוביל למתן פיצוי למשפחות החללים, כאשר לנגד עיניהם עומדת המטרה העליונה של הנצחת זכר הנופלים, והעלאת הנושא למודעות הציבורית הלאומית והבינלאומית.

עו"ד זלצר נסע לגרמניה כדי לנסות ולהתקשר עם עורכי דין גרמניים לשם הגשת תביעה, שם נתקבל במכשול בדמות הסכום גובהן של ההוצאות הנדרשות לשם הגשת תובענה. הוצאות אלה שכללו שכר טרחת לעורכי הדין בגרמניה, מנעו מבני המשפחות הגשת התביעה. הסתבר כי לשם הגשת תביעה בגרמניה, יש לשלם שכר טרחה לעורכי דין בגרמניה בסכומים גבוהים דבר שלא היה בנמצא. עו"ד זלצר והגברות רומנו ושפיצר כנציגות כלל בני המשפחות מצאו עצמם פועלים לשם גיוס כספים .

לשם כך, קוימו פגישות לאין קץ, ונעשתה עבודה רחבת היקף, עד שלאחר שנים רבות נשאו המאמצים פרי והגברות רומנו ושפיצר בשיתוף פעולה עם עו"ד זלצר הצליחו לגייס את ההון הדרוש, על מנת להגיש את התביעה.

אלה שבכך לא תמה העבודה, שכן ביהמ"ש בגרמניה דחו את התביעה מחמת התיישנות, שאז פעלו הגברות רומנו ושפיצר במישורים לבר משפטיים על מנת להוביל לפיצוי לבני המשפחות, שלא בדרך של קיום משפט, אלא בדרכים דיפלומטיות ואחרות. ביהמ"ש שמע על המאמצים שנעשו, והתרשם מהעובדה כי הגברות רומנו ושפיצר הקדישו ימים כלילות למען הנצחת מורשת החללים, בכל מקום אפשרי.

עו"ד זלצר פעל במשך למעלה משלושים שנה, על מנת להוביל לקבלת פיצויים, למרות הקשיים המשפטיים, למרות ששכרו לא היה מובטח, וחלק ניכר מהזמן פעל על חשבונו, כאשר כלל לא היה ידוע באם הזמן והכסף המושקע על ידו יוביל לפירות המובטחים. בנאמנות וחריצות ובמשך כל כך הרבה שנים פעל ושביהמ"ש התרשם עמוקות ממאמציו ומהעובדה כי היה נכון להותיר את שכרו לעתיד לבוא בלא שידע אם יקבלנו.

בסופה של דרך ארוכה בה צעדו יחדיו כל בני משפחות החללים, הצליחו לאחר תקופה ארוכה, השקעת זמן אדירה ומאמצים כבירים, הן עו"ד זלצר והן הגברות רומנו ושפיצר להשיג בעבור כל המשפחות פיצויים. אם כי הפיצוי אינו הולם את הטרגדיה האנושית, והינו מעט מדי, עדיין לנוכח הסירוב העיקש של בתי המשפט בגרמניה להכיר באחריות הגורמים המאבטחים של אולימפיאדה באותה תקופה, יש להעריך את התוצאה בהערכה הראויה.

כמו שקורה לעיתים במשפחות הטובות ביותר, נתגלעה מחלוקת ביניהם.

ביהמ"ש מברך את הצדדים על שהצליחו לאחר הליך של 'מעין גישור' להגיע לכלל הסכם מחוץ לכותלי ביהמ"ש, ובכך למנוע פגיעה במורשת הספורטאים ובמה שסימלו.

בנסיבות אלה, ביהמ"ש סבור כי יש להעריך את המאמצים שנעשו על ידי כל הצדדים במיוחד של  התובעים ובאי כוחם, ולהורות על החזר המחצית השנייה של האגרה, שכן אם כי ההליך שננקט לא היה הליך גישור פורמאלי, הרי יש לראותו כהליך גישור לצורך הוראות תקנה 6 (ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על החזר המחצית השנייה של האגרה בשתי התובענות.

הגזברות תטפל בהחזר המחצית השנייה של האגרה, והמזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט בטבת, תשס"ח (7 בינואר 2008), בהעדר הצדדים.