בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
20781-07,158311-07
06/09/2007
|
בפני השופט:
קליין מנחם
|
| - נגד - |
התובע:
מעברי דוד
|
הנתבע:
שמש יורם
|
| החלטה |
מונחת בפני בקשת דחייה על הסף.
מר מעברי דוד (להלן:
"התובע" או
"המשיב") הגיש תביעה כנגד מר שמש יורם (להלן:
"הנתבע" או
"המבקש") בסדר דין מקוצר.
השניים התמודדו במכרז לרכישת נכס בחולון, שעוקל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, מעו"ד יצחק אילת ששימש ככונס נכסים של הנכס. בתאריך ה - 19/12/05, בשעה שהתנהל הליך מכירה פומבית של הנכס, במשרדי הכונס, נפגשו הצדדים לראשונה.
במהלך הפסקה במכירה הפומבית פנה הנתבע לתובע וביקש שזה יסיר את הצעותיו מהמכרז. הוא אף התחייב כלפיו וציין בכתב ידו כדלקמן -
"אני יורם שמש ת.ז. 313856668 מתחייב בזאת לשלם לך סך של 9,000$ + מע"מ כנגד הצגת חשבונית כחוק וכל זאת בתנאי שעסקת הרכש נושא המכרז (...) יאושר ע"י ראש ההוצל"פ לטובתי או לטובת מי מטעמי כנגד פסק דין חלוט ע"י ראש ההוצל"פ וקבלת פסיקתא".
הנתבע הסכים לכך ופרש מהמכירה הפומבית. הנתבע זכה בנכס ונרשמה לטובתו הערת אזהרה בטאבו. אולם, הנתבע חזר בו מההתחייבות דלעיל ומשכך נאלץ התובע להגיש את תביעתו זו.
הנתבע הגיש בקשה לסילוקה של התביעה על הסף. לשיטתו, ההסכם שנחתם הינו פסול, בלתי חוקי ונוגד את תקנת הציבור. משכך החוזה בטל ואין על בית המשפט לדון כלל בבקשת המשיב לקבלת סעד.
ב"כ המבקש המלומדת ציינה בבקשתה כי ההסכם דנן נגוע באי חוקיות עקב יצירתו במהלכו של מכרז בין מציעים שונים. לחיזוק טענותיה ציטטה את דבריה של כב' הש' אלשיך בתיק פש"ר (ת"א) 2160/04,
כהן נ' הבנק הבינלאומי :
"ההסכם פוגע בעקרונות תום הלב החלים על הליך התמחרות. ספק בעיני אם הסכם כזה איננו נוגד את תקנת הציבור וספק אם הוא הסכם בר אכיפה"
כמו כן, הביאה ב"כ המבקש את דעתו של כב' הש' קובי ורדי בבש"א (ת"א) 122329/02
חסן 2001 בע"מ נ' אליהו שמעון (פורסם בנבו):
"והנה, אחד הצדדים חסרי תום הלב מגדיל לעשות ומבקש גם סעד של צו מניעה בהתבסס על אותו הסכם ועל אותה התנהגות חסרת תום לב שלו"
זאת ועוד, טענה ב"כ המבקש שעל בית המשפט להפעיל את הכלל לפיו "מעילה בת עוולה, לא תצמח זכות תביעה", ומשוך את ידיו מלדון בתיק זה.
מאידך, טען המשיב כי אין לקבל את טענות המבקש. לשיטתו, המבקש שניטרל את כוונתו לזכות במכרז וקיבל את מבוקשו על פי ההסכם, מנסה כעת להתנער ממנו שלא כדין.
טען ב"כ המשיב המלומד, שלא ייתכן כי המבקש, בתור אדם בגיר לא יעמוד על התחייבותו שהוא עצמו העלה, יצר ופעל למענה ובסופו של יום, שהחברה תיתן לו את האפשרות להתחמק מהתחייבותו (ראה ד' פרידמן, נ' כהן, חוזים א', 15).
ראשית, אדגיש כי אין מטרתי לקבוע מסמרות בבקשה מקדמית כגון דא לעניין התנהגותם של בעלי הדין, כאשר הנתבע לא הציג כלל את גירסתו בקשר לעובדות המקרה תוך פירוט ראוי בבקשת רשות להתגונן והסתפק, בשלב זה, בבקשה לסילוק על הסף. משכך וכיוון שמדובר בשלב המקדמי, אצא מנקודת הנחה שהאמור בכתב התביעה כולו אמת.
לבית המשפט תחושה קשה בעודו רואה כיצד מי שזכה בנכס, דאג לפטור את יריביו במילות צוף ובכדי שלא תהיה כל ספקות בעניין אף התחייב בכתב לשלם עבור פרישה מההתמחרות בכתב ידו, בוחר פתאום לטעון כנגד חוקיות ההסכם, תוך טענה כי "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות", כשהוא כבר זכה בכל מה שרצה להשיג.
אכן, ישנה האפשרות לפיה גם המבקש וגם המשיב התנהגו שלא על פי הדין. עם זאת, בעוד המבקש מחזיק בנכס הרי שהמשיב נותר עם ידיו על ראשו.
ראוי לציין כי גם אם נלך לפי עניין כהן דלעיל, הרי שהתוצאה צריכה להיות הפוכה לחלוטין. שם, חייבה הש' אלשיך את מי שטען לאי החוקיות בכדי שהחוטא לא יצא נשכר וציינה כדלקמן -
"היעלה על הדעת שהחוטא יצא נשכר? כי תור לינק תצליח ב"גילוי נאות" שאינו נאות כלל ועיקר, אשר ניתן באחור של חמישה ימים, ולאחר דיון מפרך של קרוב ל 4 שעות, להיחלץ מההתחייבויות שנטלה על עצמה?