א
בית משפט השלום חיפה
|
20635-04,20635-04
05/04/2006
|
בפני השופט:
ש. שר
|
| - נגד - |
התובע:
1. עזבון המנוח הרמן מאוריציו ברנרדו
2. הרמן כרמלה
עו"ד סאמי אבו ורדה ואח'
|
הנתבע:
בתי זיקוק לנפט בע"מ
עו"ד רבקה לוין ואח'
|
| החלטה |
1.
העובדות בקציר האומר טרם לבקשה
במסגרת דין ודברים הגישה המשיבה (בתי זיקוק לנפט בע"מ) חוות דעת מטעמה לבית המשפט. לאחר שהגישו הצדדים השלישיים חוות דעת מטעמם, הוסיפה והגישה המשיבה חוות דעת נוספת, לה התנגדו צד ג' 2 (סהר ציון חברה לביטוח בע"מ) וכן צד ג' 3 (הפניקס חברה ישראלית לביטוח בע"מ) באמצעות בא כוחן עו"ד נשיץ ברנדס.
2.
עיקרי המחלוקת
המחלוקת לענייננו סובבת סביב הבקשה להוציא את חוות הדעת הנוספת מתיק בית המשפט. את בקשתן סומכות המבקשות על הוראות תקנה 128(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984,ונכון היא, אלא שפגם זה שנוצר עקב אי הגשת הבקשה לחוות הדעת הנוספת כדין, מהווה פגם דיוני בשלב מקדמי של המשפט. אילו היה בית משפט זה הולך בדרך של כפיית הר כגיגית וקוצץ בהינף יד חלקים מגופה של שאלת המחלוקת המתהווה בפניו, הרי שהיה עליו להוציא חוות הדעת מהתיק. אלא, שבכך היה שם מכשול בפני עיניו המחפשות באפילה אחר האמת. בית משפט נכבד זה נוטה להחזיק בגישה ליבראלית לפיה יש לתקן פגם בהליך כל זמן שלא יגרם נזק לצדדים ויאפשר עשיית משפט צדק בסופו של יום.
גישה ליבראלית בעניין תיקון פגם פרוצדוראלי בהליך היטיב לתאר כב' השופט יצחק עמית בבר"ע (חיפה) 850/05 - עמותת אזהאר נ' עלי גזאוי:
"אלא שלמרות כל המחדלים המפורטים לעיל, אני סבור שראוי לקבל את הערעור על מנת ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט. זאת, באשר בתביעת נזקי גוף עסקינן, ומטבע הדברים, רואים את הנזק כשנוי במחלוקת"..." הנטייה היא להקל ולפתוח דלתות בית המשפט בפני המתדיין".
גישה דומה נמצאה בבש"א (תל-אביב-יפו) 16207/04 - לביא עמית ואח' נ' אי התכלת - שותפות כללית ואח' . תק-מח 2004(3), 3879 ,עמ' 3880:
"בית המשפט אמון על עשיית הצדק ובסמכותו לפעול למען קידום הרעיון הכללי של "משפט צדק".
הרשות לתקן ולשנות כתבי טענות מצויה בסעיף 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") שזו לשונה:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין..."
לבית המשפט מוענקת גם סמכות כללית לתקן פגם בהליך, כאמור בתקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי:
"בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בעניינים אחרים ככל שיראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין..."
ההלכה הפסוקה בנושא תיקון כתבי טענות הינה ברורה, נוטה להקל על הצדדים ונוקטת בגישה ליברלית. השאלה שעומדת למבחן בפני בית המשפט היא האם בהתרת התיקון יש כדי לגבש את מהות המחלוקת האמיתית והצודקת שבין הצדדים. ראה לעניין זה ספרו של כב' הנשיא א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003 עמ' 120:
"גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכך לייעל את ההליך המשפטי".
תיקון כתבי הטענות יכול שיעשה בכל שלב משלבי הדיון. תיק זה נמצא בשלביו הראשונים בבית המשפט. לא יגרם שום נזק לתובעים והתיקון רק יועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולעשיית משפט צדק".
ראה גם בבש"א (תל-אביב-יפו) 13429/02 - Budejovicky Budvar, Nardoni Podnik נ' EUSER BUSCH INCORPORATED ואח' . תק-מח 2004(3), 638 ,עמ' 644:
"בית המשפט מוסמך להתיר תיקון כתבי טענות בכל עת, קל וחומר כאשר לא נערך עוד קדם משפט".
וראה גם בעב' (חיפה) 3244/04 - חדד ניסים נ' קופת התגמולים של פקידי בנק לאומי לישראל בע"מ . תק-עב 2005(2), 4931 ,עמ' 4934:
"הלכה היא שגם תיקון כתבי טענות אפשרי, ובכל שלב, לרבות שלב הסיכומים. לפיכך כאשר טרם נדונה התביעה לגופא, אף טרם חודדו השאלות שבמחלוקת ונקבעו המוסכמות והפלוגתאות - אין כל מניעה, לפי הצורך, להורות על תיקון כתבי הטענות".