החלטה בתיק א 20527/04

1.        התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 299,228 ש"ח בתוקף היותם ערבים להלוואה שניתנה לבראון איתן ואסנת (להלן-"הלווים").

2.        הנתבעים הגישו בקשה לדחות התביעה מחמת התיישנותה, לחילופין למחיקת הכותרת ולחילופי חילופין לקבלת רשות להתגונן, (בש"א 2548/05).

3.        לאחר שנמסרה תגובת התובע אשר גם הודיע כי אין בכוונתו לחקור את הנתבעים שמסרו תצהיר, הסכימו הצדדים כי תנתן החלטה בבקשה על סמך סיכומים שהוגשו על ידם.

4.        מאחר וחלק מרכזי בבקשת הנתבעים הינו טענת ההתישנות ומאחר והם לא נחקרו על תצהירם,  הרי שהקביעות העובדתיות בשלב זה יהיו על פי תצהיר הנתבעים ומן הראוי בראש ובראשונה להציג את לוח הזמנים לפיו תנתן ההחלטה:

ביום 23.11.04 הוגשה התביעה- תביעה כספית, התובע רשאי לתבוע רק בגין עילה שנוצרה לאחר 23.11.97.

ביום 31.12.03 ניתנה החלטה ע"י יו"ר הוצל"פ כי מוצו ההליכים נגד הלווים.

ביום 9.2.02 ניתן פסק דין כנגד הלווים.

ביום 6.11.96 הודיע התובע ללווים כי הוראת הקבע לא כובדה.

ביום 12.5.96 ניתנה ההלוואה.

5.        למרות הנטען ע"י הנתבעים בסיכומיהם, מועד מתן ההלואה אינו רלונטי שכן מועד זה יוצר אמנם התחייבות אך אינו יוצר עילת תביעה שכן חוזה ההלוואה טרם הופר באותו שלב.

6.        מועד היווצרות עילת התביעה ותחילת מנין ההתישנות יכול להיות לכאורה אחד משלושה מועדים: מועד הפרת חוזה הלוואה, מועד מתן פסק דין כנגד החייב, מועד מתן אישור כי מוצו הליכי ההוצל"פ כנגד החייב. אקדים ואומר כי למיטב ידיעתי נושא זה טרם הוכרע בבית המשפט העליון וקיימות הלכות שונות שניתנו על ידי ערכאות שונות.

7.        במקרה בו תאומץ הפרשנות כי עילת התביעה כנגד הערב מתחילה עם מועד הפרת חוזה הלוואה יכולה להתקבל טענת הנתבעים בדבר דחיית התביעה בשל התיישנות. אך קיימת גם אפשרות שאומצה במספר פסקי דין לפיה עילת התביעה כנגד הערב נוצרת רק לאחר מתן פסק הדין כנגד החייב או אפילו רק לאחר מועד קבלת אישור על מיצוי ההליכים, לפי פרשנות זו הוגשה התביעה במועד.

8.        אקדים ואומר כי בניגוד לעמדת הנתבעים- מחלוקת זו אינה צריכה להוות נימוק למתן רשות להתגונן שכן המחלוקת העובדתית בנושא זה יכולה להקבע על פי תצהיר הנתבעים וההכרעה שתוכרע ע"י בסופו של ההליך לא תהא שונה מההכרעה בשאלה זו כבר עתה או כפי שקבע כב' הש' זוסמן בספרו בעמ' 680 "בירור השאלה אגב הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו משתנה מבירור בשעת הדיון בתובענה"

9.        לכך אוסיף כי לא מקובלת עליי טענת הנתבעים כי מדובר בתביעה שאינה לסכום קצוב המצדיקה מחיקת הכותרת. הסכם ההלוואה הינו הסכם לסכום מוגדר וקל לחישוב, על פי נספח א' לתביעה ערבו הנתבעים להלואה בסך 145,000 ש"ח, ובעמוד האחרון לאותו חוזה הנושא אף הוא את חתימת הנתבעים- נקבעו התנאים לחישוב החזר הלוואה ומכאן שמדובר בתביעה לסדר דין מקוצר העומדת בתנאים הקבועים בתקנות.

10.    למרות האמור לעיל ולאחר עיון ביתר סעיפי הבקשה שוכנעתי כי לנתבעים טענות כנגד התביעה, המצדיקות לאפשר להם את יומם בבית המשפט ואצביע על הטענות בדבר הפרת חובת אמון, השתהות באופן בלתי סביר, אי משלוח הודעות לערבים על הפרת חוזה הלוואה והפרת חובת תום הלב מצד התובע.

11.    אזכיר את ההלכה  כפי שהוגדרה למשל ע"י כב' הש' טירקל בע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל תק-על 2004(4), 493 ,עמ' 496. "מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו, בין היתר, ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1), 390, 400; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, בורסי, מהדורה שביעית, (תשנ"ה) 675, (להלן - "זוסמן")). לעניין זה, די לו למבקש רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו בהליך של סדר דין מקוצר, אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית נגד התביעה, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" (זוסמן בעמ' 677-676). לשון אחרת, אם הראה הנתבע הגנה לכאורה, אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו (ראו - א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, סיגא, מהדורה שביעית, (תשס"ג) 310 (להלן - "גורן"))".

12.    עיון במכלול הטענות גם יחד  מצביע על הגנה לכאורה המצדיקה מתן רשות להתגונן. בנסיבות אלו מתייתר הצורך להכריע בשלב זה בטענת ההתישנות אשר כפי שצויין לא מדובר בנושא שיש בו הכרעה ע"י בית המשפט העליון ואתיר לצדדים לאחר הצגת התמונה כולה בפני בית המשפט להשלים טיעוניהם גם בנושא זה.

13.    לאור האמור לעיל הנני קובע כי התביעה תתנהל כתביעה בסדר דין מקוצר, ניתנת בזאת רשות לנתבעים להתגונן כנגד התביעה. התצהירים שתמכו בבקשת הרשות להתגונן יהוו כתב ההגנה מטעם הנתבעים.

14.    הוצאות בקשה  בש"א 2548/05  ידונו בסופו של ההליך.