החלטה בתיק א 2052/98

א.         מהות העתירה

זו בקשה שבה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה לבצע בשלמות את הוראות פסה"ד (החלקי) שניתן בנושא של מתן חשבונות, ביצוע תשלומים לאחר השלמת פסה"ד וחיוב בהוצאות.

ב.         השתלשלות הענינים

השתלשלות הענינים הובאה בפירוט בפס"ד (חלקי) שנתן בית המשפט בתאריך 8.12.2002.

בפסה"ד שניתן לא נאמר בכותרת כי המדובר בפס"ד חלקי, ברם בהחלטה שניתנה בתאריך 12.5.2002 לגבי מתן חשבונות צוין כי הסיכומים הם לגבי החלק הראשון של הדיון, דהיינו בדבר האפשרות ו/או הצורך ו/או ההיקף של מתן החשבונות.

בעמ. 9 שם נאמר כי:

"כתב התביעה מתייחס ל- 53 נישומים... אשר על כן אני קובעת שמספר האנשים/המוסדות/הגופים לגביהם יש להמציא פירוט חשבון הוא 53".

בתאריך 2.11.00 הוגשה בקשה לתיקון פרשת התביעה. עיקרה של הבקשה הוא להורות למשיבה לכלול את מלוא הגופים הנחקרים בתחשיבים לצורך תשלום הגמול לו היה המבקש זכאי. במיוחד ציין המבקש כי במידה והמשיבה חקרה חברה, היא חקרה גם את בעלי מניותיה וחברות אחרות בשליטת המנהלים ובעלי המניות, בעוד שהיא גילתה לו רק מידע חלקי על החקירה. להדגמה צירף לבקשה לתיקון רשימה של אנשים וחברות אשר לידיעתו נחקרו, ברם המידע בגין החקירה לא נמסר לו. וכתוצאה מכך ייתכן שלא שולם  מלוא הגמול המוסכם, שמגיע לו.

טוענת ב"כ המדינה, למול בקשה זו, כי בית המשפט נתן פס"ד, סיים את תפקידו, עברו מאז כשנתיים ימים ללא ערעור או השגה, שולמו מלוא הכספים בהקשר לשמות של 53 אנשים/מוסדות שנמנו בפסה"ד, ומבחינתה הענין תם.

ג.          המצב המשפטי

תביעה למתן חשבונות מבוררת בשני שלבים:

בשלב הראשון נבדקת הזכאות של המבקש לקבלת החשבונות המסמכים והיקפם.

בעניננו בפתח הדיון, התובענה נקבעה להוכחות, ללא ציון מפורש של חלוקה זו, ברם כפי שציינתי לעיל, בעת מתן ההחלטה לסיכומים, ברור שהמדובר בשלב הראשון, וכך גם נאמר בהחלטה, כשנושא הסכומים, אמור היה להבדק בשלב שני, במידה והצדדים לא יגיעו להסכמות ביניהם. (ר' ע"א 226/61 מאיר דורון ו-יצחק גרינצויג נ' אילנה ושרה דחובל  (פ"ד ט"ו(3), 9111).

אומנם פסה"ד בנושא לא הוכתר כפס"ד חלקי או כהחלטה אחרת, ברם במתן החלטות או פסקי דין, הלכה היא שקובעת המהות. (ר' שם).

לשאלת בית המשפט השיבה עוה"ד אנגלרד, כי מבחינת הנתבעת, שולמו כל הכספים.

לא הוגשה כל בקשה לבית המשפט לסיים את הדיון בתובענה, ומבחינת בית המשפט התיק נשאר "פתוח" כשבית המשפט נתן פס"ד חלקי בו לגבי היקף מתן המסמכים, ולא דן בחלק הכספי.

מבחינת הלבוש המשפטי, רשאי, לכן, עוה"ד אלדן לגרוס כי טרם הסתיים השלב הראשון, למרות שהוא קיבל כספים מהנתבעת - המשיבה - ברוח פסה"ד. עד כמה שהבנתי לא הוחתם מרשו על כך כי אין לו תביעות נוספות כנגד המשיבה.

ואם נשוב לפסה"ד, נראה כי הדרך הנכונה לפתור את חילוקי הדעות בין הצדדים, היה להגיש שאלת הבהרה מה המשמעות של מתן מסמכים לפי רשימה שננקבה של 53 אנשים/תאגידים.

לצערי הדבר נעשה במועד מאוחר, אם כי לא מאוחר מדי.