החלטה בתיק א 20030/05

1.         זוהי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה על סך של 60,638 ש"ח אשר הגיש הבנק-המשיב.

רקע עובדתי

2.         המשיב הינו תאגיד בנקאי.

3.         המבקש הינו בעל חשבון מספר 183354 אצל הבנק-המשיב.

            (להלן:  "החשבון").

4.         ביום 12.1.03 נטל המבקש הלוואה בסך של 83,500 ש"ח מאת הבנק-המשיב.

5.         המבקש שימש כמנהל שכיר בחברה פרטית אשר שמה "חמו יהודה ויצחק לכל רהיט תעשיות עץ בע"מ".

            (להלן: "החברה").

5.         המבקש לא החזיר את חובו לבנק.

טענות הצדדים

6.         המבקש טוען כי חשבונה של החברה מספר 16897 התנהל אף הוא בסניף המשיב. לגרסתו, חשבון החברה עמד ביתרת חובה ולפיכך, שכנע אותו המשיב לפתוח את החשבון נשוא התביעה על שמו ובאופן פרטי, היינו, חשבון פיקטיבי אשר בו יוכל לפעול בשם החברה.

7.         כן טוען הוא כי פעל בעצת מנהל סניף המשיב ולאחר זמן מה, כאשר החברה התקשתה לעמוד בתשלומי ההלוואה, נטל המבקש הלוואה בסך של 100,000 ש"ח בחשבונו הפרטי - נשוא התביעה - לשם פעילות  החברה.

8.         עוד טוען הוא כי החברה היא זו שהשתמשה באשראי שניתן בחשבונו הפרטי וכי החשבון היה ביתרת חובה זמן רב  ולפיכך, בהמלצת מנהל הסניף, נטל בשנית הלוואה בגובה יתרת החובה בחשבון והובטח לו כי תשלום ההלוואה ישולם מתוך חשבון החברה -  היא ההלוואה נשוא התביעה דנן.

9.         לטענתו, הבנק-המשיב ידע על מצבה הכלכלי של החברה וידע כי המבקש הינו רק מנהל החברה ואינו בעל מניות בה וכמובן שידע על-פי פרוטוקול החברה כי לשם העברת סכומי כסף מאת חשבון החברה לחשבון המבקש יש צורך בחותמת ושתי חתימות ברם, הועבר סכום כסף מחשבון החברה לחשבונו - נשוא התביעה - על פי חתימתו בלבד.

10.       לבסוף טוען הוא כי לאור רשלנות הבנק בפתיחת חשבונו הפרטי נוצר מצב שכביכול חייב המבקש כספים בעוד שהחברה היא החייבת כיון שההלוואה נלקחה לצורך ניהול החברה ואמורה היתה להיות משולמת מחשבונה של זו.

דיון

11.       אין חולק כי הנתבע לא מתכחש לחובו, שכן כל טענתו היא כי חשבונו הפרטי - נשוא התביעה - שימש כסות להלוואה שנטלה החברה ולפיכך על החברה לשלם החוב.

12.       המבקש חתם ביום 12.1.2003 על הסכם הלוואה בריבית ניידת, בסכום של 83,500 ש"ח, כעולה מן ההסכם נספח ב' לכתב התביעה.

            (להלן: "ההסכם").

13.       חתימת ידו של המבקש מופיעה בתחתית כל עמוד מעמודי  ההסכם ואף בסוף ההסכם מופיע שמו המלא של המבקש, מספר תעודת הזהות שלו, כתובתו וחתימתו, היינו, המבקש לבדו חתום על ההסכם והינו בעל זכות החתימה היחידה בו ואף אישר את חתימתו עליו - ולפיכך הוא זה שצריך להחזיר ההלוואה.