החלטה בתיק א 200134/02

בפני בקשה להארכת המועד להגשת הודעת צד ג'.

התובעת ביטחה חברה העוסקת במתן שירותי התעמלות בונה עצם במבנה הנמצא בשד' בן גוריון 72 בת"א המושכר על ידה מבעליו, בפוליסה ע"ש " המרכז הארצי להתעמלות בונת עצם" (להלן: " המבוטחת"), מסוג משרדית 2000, בין היתר בגין סיכוני אש למבנה העסק ולתכולתו.

לטענתה ביום 9/4/02 בשעה 21:00 עזבה העובדת האחרונה את העסק כאשר הכל היה כשורה ובשעה 24:00 התקשרה אחת השכנות והודיעה כי בבית העסק פרצה שריפה.

עפ"י דו"ח חוקר שרפות וכן חו"ד מהנדס חשמל מקור השריפה במסך מחשב שניצב על שולחן חץ שסביבו ניירת דיסקטים וחומרים בעירים אחרים.

כתוצאה מהשריפה נגרמו נזקים למבנה ולתכולת בית העסק.

התובעת שילמה, לטענתה, עפ"י הפוליסה וחו"ד השמאי, בגין תגמולי ביטוח, הוצאות שמאות, שכ"ט מומחים וכן הפרשי הצמדה וריבית עד למועד הגשת התביעה, סה"כ 185,543 ש"ח.

לטענת התובעת, ביטחה בעלת המבנה בו שכן העסק, הגב' גולנד עופרה, את בית העסק, באמצעות הנתבעת, והנתבעת אף פתחה בגין המקרה תיק תביעה, שיגרה שמאי שאישר את ממצאי השמאי של התובעת, ואישרה את חבותה להשתתף עם התובעת בנטל השיפוי, אך בפועל לא שילמה דבר.

לטענת התובעת הרכוש שניזוק הינו רכוש שבוטח בביטוח רכוש, ע"י התובעת והנתבעת באותה תקופה הרלבנטית לתביעה, אירע הסיכון המבוטח ע"י שתי החברות, ולפיכך קיים כפל ביטוח ועל הנתבעת לשלם את חלקה היחסי.

לפיכך הוגשה התביעה בעילה זו נגד הנתבעת, על סך של 92,772 ש"ח.

לטענת הנתבעת הפוליסה שהוצאה אצלה לא מכסה את האירוע, בין היתר משום שהפוליסה החריגה במפורש נזק למבנה המשמש כבית עסק, וכן ציוד ומלאי המשמשים לבית עסק, ומסתבר כי בדירה הוקם עסק וכל התכולה הינה ציוד ומלאי של עסק. כמו כן אין זהות של המבוטח עפ"י הפוליסות. בנוסף טוענת הנתבעת כי מבוטחת התובעת היא האחראית לנזק, וכי הנטל להוכיח כי לא התרשלה מוטל עליה עפ"י סעיף 39 לפק' הנזיקין באשר האש פרצה ממיטלטלין שהיו בבעלותה ובחזקתה.

לפיכך הודיעה הנתבעת בכתב ההגנה כי האי מצרפת אליו הודעת צד ג' כנגד המבוטחת.

בפועל, מחמת טעות משרדית, לא צורפה הודעה לצד שלישי לכתב התביעה.

ביום 4/3/03, בו היתה אמורה להתקיים ישיבת קדם המשפט הראשונה הגישו הצדדים הודעה לפיה הם מבקשים להשלים הליכים מקדמיים וכן כי התובעת מבקשת להגיש כתב תשובה ואילו הנתבעת מבקשת להגיש הודעה לצד ג'. אם כי הדבר לא נאמר במפורש בהודעה, סברתי שקיימת בין הצדדים הסכמה לגבי הגשת כתבי הטענות הנוספים האמורים.

הנתבעת הגישה בקשה להארכת המועד להגשת הודעת צד ג', בה צויין כי למרות האמור בכתב ההגנה, לא נשלחה הודעה לצד שלישי בשל טעות משרדית, בה תויקו המסמכים בתיק ב"כ הנתבעת במקום שישלחו לביהמ"ש, ולאור כל האמור לעיל קיבלתי את הבקשה.

בהודעה לצד שלישי טענה הנתבעת כי הצדדים השלישיים, סמדר איל והמרכז הארצי להתעמלות בונה עצם, היו מחזיקי העסק ובעלי המחשב והמסך ממנו פרצה האש, כי עליהם הנטל להוכיח כי לא התרשלו, וכי הם האחראים לפרוץ השריפה.

בשלב זה הודיע ב"כ התובעת כי הוא מתנגד להארכת המועד האמורה, ולהגשת הודעת צד ג'.

מאחר והחלטתי ניתנה ללא תגובת התובעת הוריתי כי הצדדים יגישו בקשה, תגובה ותשובה שרק לאחריהם תינתן החלטה בבקשה לגופה, וכך נעשה.

המחלוקת העיקרית שבין הצדדים היא כי בשאלת הרלבנטיות של אחריות המבוטח בתביעה לכפל ביטוח. לטענת הנתבעת שאלה זו רלבנטית ולפיכך היא זכאית להגיש נגד המבוטחים הודעת צד ג' ואילו לטענת התובעת השאלה אינה רלבנטית.

מבחינה פרוצדורלית, מדובר בתביעה בסדר דין רגיל והנתבעת היתה רשאית להגיש הודעה לצד ג' ללא קבלת רשות. הנתבעת טענה כי אירעה טעות משרדית שכתוצאה ממנה לא נשלחה ההודעה לביהמ"ש יחד עם כתב ההגנה, וטענה זו נתמכת בכתב ההגנה עצמו. כמו כן טענה כי העיכוב בתיקון הטעות נבע משביתה שהיתה. מאחר והבקשה הוגשה בטרם סיימו הצדדים את ההליכים המקדמיים, לא כל שכן שלא התקיים כל דיון לגופה של התביעה, לא נגרם לנתבעת נזק כלשהו או עיוות דין כתוצאה מהארכת המועד המבוקשת.