החלטה בתיק א 19584/08

בקשת תובע למינוי מומחים בתחומי האורטופדיה והפסיכיאטריה לפי תקנות 127 ו - 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 [להלן - "התקנות"].

רקע

1.    התובע תבע את הנתבעות [מעבידה ומבטחת] בגין תאונת עבודה שאירעה לו לשיטתו ביום 16.5.07. על פי התביעה, במהלך עבודתו של התובע על מכונה מסוג מקצע, נפצע וכתוצאה מכך נגדעו שלוש מאצבעות ידו השמאלית [להלן - " התאונה"]. התובע טוען כי בעת הזו עבד כעובד חדש, רק מספר ימים אצל המעבידה. התובע לא צירף לתביעתו חוות דעת להוכחת טענותיו הרפואיות.

2.    התובע צירף לתביעתו טופס למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה [בל / 250]. בטופס מיום התאונה, נכתב כי "נפגע ביד שמאל, כאשר עבד על המקצוע במטרה להקציע .... [לא ברור, י.ה.]". הטופס חתום על ידי מנהל המעבידה.

3.    כתב התביעה אינו מגלה האם נחקרה התאונה על ידי הגורם המתאים במשרד העבודה והרווחה ואם כן - מה היו תוצאות החקירה.

4.    הנתבעות הכחישו בכתב הגנתן בין היתר את אירוע התאונה.

5.    התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולעת הזו נקבעו לתובע נכויות זמניות בתחום הנפשי [20%] ובתחום האורטופדי [30%].

טענות הצדדים

6.    התובע, אשר תמך טענותיו בתצהירים, טוען כי התקיימו אותם טעמים מיוחדים הנדרשים בתקנות ובפסיקה על מנת להיעתר לבקשתו. בין השאר מונה הוא את מצבו הכלכלי הרעוע שאינו מאפשר לו לממן שכ"ט מומחה, את היקלעותו למצב נפשי עמוק כתוצאה מהתאונה ואת עצם ההכרה בתאונה ובפגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

7.    הנתבעות טוענות כי התובע עובד כיום ומצבו הכלכלי אינו מצדיק היעתרות לבקשתו, כי התובע טרם העביר לידיהן כתב ויתור על סודיות רפואית המאפשר להן להתחקות אחר מצבו הרפואי וכי שאלת החבות, שנויה במחלוקת וכי קיים סיכוי סביר שהתביעה תדחה או לחלופין כי תוטל על התובע "רשלנות תורמת בשיעור מכריע".

דיון

8.    התקנות הרלוונטיות קובעות בין השאר:

חוות דעת רפואית [170]

127. רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

.

.

מומחה מטעם בית המשפט [תיקון התשס"ה (מס' 3)]

130.(א)  בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט). .......

9.    הלכה פסוקה היא כי שילובן של התקנות לעיל מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות בנסיבות מיוחדות מומחה מיוזמתו, אף ללא הגשת חוות דעת מטעם הצד המעוניין במינוי המומחה [רע"א 10251/02 אפריים כץ - חמים וטעים נ' דואני חנה, פד"י  נז [1] 797 והאסמכתאות שם].

10. דומה שמקובל כיום כי "עניין במחלוקת בין בעלי הדין" כאמור בתקנה 130 לתקנות הוא "העניין עצמו", קרי הנכות והמגבלות הנובעות ממנה וככזה, אינו מותנה בהגשת חוות דעת ל"עניין שברפואה" כאמור בתקנה 127 לתקנות  [השוו - רע"א 8995/00 סלים סרוג'י נ' בית החולים הצרפתי, פדאו"ר, לא פורסם, 01 [1] 213].

11. על כל אלה לא חולקות הנתבעות למעשה. אלא טענתן כי לא התקיימו אותם טעמים מיוחדים בתקנה 127 לתקנות.