1. המבקשת, אשר נפגעה בתאונת דרכים ביום 27.11.00 עותרת לביטול מינויו של פרופ' יעקב רואו, מומחה מטעם בית המשפט בתחום ההמטולוגי (להלן: "
המומחה"). לטענתה, יש לבטל את מינויו של פרופ' רואו, בשל העברתה של חוות דעתה של פרופ' ברכה רמות ז"ל, אשר מונתה כמומחית רפואית בתחום זה ואשר נפטרה לאחר שבדקה את המבקשת, גיבשה את חוות דעתה ואף נחקרה עליה בבית המשפט.
המבקשת טוענת, כי מדובר בחוות דעת האסורה בהעברה למומחה בהתאם לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז - 1986.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה, זאת לאור, עמדת הפסיקה - כנטען בתגובה, כי:
"
מקום שחוות - דעתו של המומחה הרפואי שמונה ע"י ביהמ"ש לא נפסלה בשל פגם כלשהו שנפל בה, אין כל מניעה להעבירה למומחה רפואי אחר שמונה ע"י ביהמ"ש לבדיקת אותו נפגע, בין אם המדובר במומחה באותו התחום ובין אם המדובר בתחום שונה".
3. בתביעה המובאת על פי חוק הפיצויים, אין מתיר החוק להציג בפני מומחה ממונה מטעם בית משפט חוות דעת של מומחה מטעם אחד הצדדים (תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986). זאת,בין היתר, על מנת שיתאפשר למומחה
"להגיע למסקנות באופן עצמאי, ניטרלי ומבלי להיות מולעט בחומר חד צדדי ומושפע מחוות דעת חד צדדית" (רע"א 5638/95
מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור
, פ"ד מט(4) 865 874).
4. מטרתם של הסייגים בתקנות מומחים הינה לאפשר למומחה הרפואי לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע בעקבות הפגיעה, להבדיל מפרשנות וממסקנות של רופא אחר (בר"ע 5638/95
מגדל חברה לבטוח בע"מ נ' דלל,
פ"ד נ(4) 529, 533).
5. פסיקת בתי המשפט המחוזיים התייחסה לאיסור זה כמתייחס לחוות דעת רפואיות של מומחי בעלי הדין, ובדרך כלל, התירה העברת חוות דעת של מומחה אשר נתמנה על ידי בית המשפט לידי מומחה חלופי, אשר מונה על ידי בית המשפט תחתיו, (ראה: רע"א 333/89
שלוח חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון ידידים
, פ"ד מג(4) 375; רע"א 2033/94
צור שמיר חברה לביטוח נ' פרטוק הרצל
, דינים עליון ל"ג , 817). זאת לאור החזקה, כי מדובר במומחה ניטראלי, אובייקטיבי אשר עושה את מלאכתו נאמנה.
מנגד לא ניתן להתעלם מהרציונל, לפיו עיון בחוות דעתו של מומחה רפואי אחר באותו תחום עלולה להטות את התרשמותו של המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, ולפגום באובייקטיביות שלו.
6. בפסק הדין שניתן בבר"ע (ת"א)1671/04
אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עמית מיכל
(פורסם במאגר המשפטי נבו) התייחסה כבוד השופטת גרסטל להתנגשות, אשר עלולה להיווצר, בין הרצון לשמור על האובייקטיביות של המומחה בעת מתן חוות הדעת לחזקה, כי זה ידע לייחס את המשקל הראוי לכל חומר שהובא בפניו:-
"תוצאת האיזון הנדרש נגזרת, בין היתר, ממידת הצורך להעביר למומחה הממונה חוות דעת קודמת. ככל שנדרש המומחה לקבוע שיעור נכות בתחום פלוני, וחוות דעת קודמת שמבוקש להראות לו היא באותו עניין בדיוק - כי אז ניטה שלא להתיר להראות את חוות הדעת, שמא יצומצם שיקול דעתו. זו ההלכה העומדת בבסיס ענין שרעבי, לעיל. ואולם, ככל שחוות הדעת מתייחסת למצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה, ושמטרתה להעיד על השפעת התאונה על מצב קודם באמצעות השוואה בין המצב הבריאותי לפני התאונה לבין המצב שלאחריה - הרי שניטה לגלות למומחה את חוות הדעת הקודמת, כדי לאפשר לו למלא תפקידו נאמנה."
מן הכלל אל הפרט
7. דין הבקשה להידחות.
8. עיון בנסיבות המקרה שלפנינו מעלה, כי פרופ' רואו מונה לצורך מתן חוות דעת בתחום ההמטולוגי, וכי מדובר במינוי זהה לחלוטין, לזה שניתן בשעתו לפרופ' רמות ז"ל. בנסיבות אלה קיים חשש, כי העברת חוות דעתה של פרופ' רמות תצמצם את שיקול דעתו של המומחה ומלכתחילה ייתכן ולא היה ראוי להעביר את חוות הדעת בשלב זה, ולהעבירה - אם בכלל - בשלב שאלות ההבהרה או חקירתו הנגדית של פרופ' רואו (ראה: ת"א (י-ם) 20831/98
לוי אופיר נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
, (פורסם במאגר המשפטי נבו).
אלה, שהעברתו של חומר רפואי אסור, אינה מביאה בהכרח לפסילת המומחה, אלא יש לבחון, לאור הנסיבות, האם נפגם שיקול הדעת העצמאי של המומחה והאם נגרם עיוות דין כתוצאה מהמצאת המסמכים (ראה: א' ריבלין,
תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים,
תש"ס- 1999, עמ' 586).
הכלל הוא, כי בדיעבד, משעיין כבר המומחה בחוות הדעת או במסמכים הפסולים, לא יוחלף במומחה אחר, אם אין פגם היורד לשורשו של עניין, ושגרם לעיוות דין. לעניין זה ראה: רע"א 5118/93
אהרון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'
(לא פורסם), שם קובע כב' השופט אור, כי אף שקיבל המומחה מסמך המנוגד להוראות התקנות, אין לפסול את מינויו או את חוות דעתו, כיוון שפעל בתום לב ומשמש מעין זרוע ארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואה. (ראה גם ע"א 7265/95,
גלדשטיין נ' בראל
, פ"ד נ (3) 214, 218).
9. במקרה שלפנינו ספק אם מדובר בחוות דעת האסורה בהעברה, שכן חוות דעתה של פרופ' רמות לא נפסלה אלא שבשל מותה מונה פרופ' רואו, אך מעבר לכך לא מצאתי, כי בעקבות העברת חוות הדעת נגרם עיוות דין כזה המצדיק את פסילתו של המומחה ועל כן דין הבקשה, כאמור, להידחות.
אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ט בסיון, תשס"ז (5 ביוני 2007), בהעדר הצדדים