החלטה בתיק א 17473/05

בפני תביעה כספית בסך של 28,421 ש"ח, עבור חוב בגין אספקת סחורה אשר הוגדה בסדר דין מהיר.

התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בייצור, יצוא והפצת מוצרי סוייה. (להלן: "הסחורה")

הנתבעת 1 אף היא חברה בע"מ כשהנתבע 2 מנהלה ובעל המניות היחיד בה.

טוענת התובעת כי במהלך שנת 04 סיפקה לנתבעת סחורה בהתאם להזמנותיה, ובתמורה מסרה לה הנתבעת שני שיקים בגין הסחורה. דא עקא, השיקים חוללו עקב הוראת ביטול.

התובעת טענה כי כל פניותיה לנתבעים 2-1 לא נענו.

בכתב הגנתו טען הנתבע 2 כי אמנם הוא בעל מניות הנתבעת 1 אך אין בעובדה זו בלבד בכדי לחייבו אישית בגין חובותיה כלפי התובעת שכן מעולם לא התחייב לכך אישית או חתם על ערבות כלשהי לטובת התובעת.

הנתבע העלה בכתב ההגנה טענה מקדמית לדחיית התביעה בשל העדר סמכות מקומית ולהעברת התביעה לבית משפט השלום בקריות לו נתונה הסמכות המקומית לדון בתובענה וזאת לאור הוראות תקנה (3) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984. ומשום שמקום מושבו הוא בקריית מוצקין ומקום מושב התובעת בקריית ביאליק ששם אף בוצעה ההתקשרות והעסקה.

דיון

לשונה של תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

"3. תובענה שאינה במקרקעין:

(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים"

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע הספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.

תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת: 

היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום;לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4.

ב"כ המשיבה המלומדת טענה כי דין הבקשה להידחות שכן נקבע בהלכת פולג כי "הדיבור "התחייבות" בתקנה 3(א)(3) הוא דיבור עמום המחייב פרשנות, ואם אך הדבר ניתן יש להתאימו מבחינת סדרי הדין להוראות הדין המהותי; וכבר היו דברים מעולם שנפסק שהסמכות המקומית נקבעת לפי הוראות הדין המהותי". וכי "במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית-משפט זה או אחר; ואין עניין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות". כן הוסיפה כי לאור העובדה שמקום עסקה של התובעת הינו במחוז הדרום יש להעביר את הדיון לבית המשפט השלום באשדוד שהוא המוסמך לכך. ( רע"א 6920/94 לוי נ' פולג פד"י מג 463)