החלטה בתיק א 1716/02

מבוא:

בפני בקשת הנתבעות למינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי אשר יבדוק את התובע ויקבע מה שיעור נכותו כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה, אם בכלל.

התובע  הגיש תגובה לפיה הוא מתנגד לבקשה מטעמים שפרט בתגובתו.

הרקע לבקשה:

התובע, יליד 1970, נפגע בתאונת דרכים ביום 27.10.01 ובגינה הוגשה התביעה שבכותרת.

ביום 1.12.02 הורתה כב' השופטת לבהר שרון על מינויה של ד"ר רות קרת כמומחית רפואית בתחום הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט.

ד"ר קרת בדקה את התובע לראשונה ביום 3.6.03. במכתב ששלחה ד"ר קרת למחרת היום לבית המשפט ולצדדים היא הודיעה, כי התקשתה לתקשר עם התובע, אשר אינו דובר עברית וסרב לענות לשאלותיה ולשתף עמה פעולה. ד"ר קרת הציעה להמתין מספר חודשים במהלכם יקבל התובע טיפול פסיכיאטרי סדיר והודיעה, כי בכוונתה לצרף לפגישה הבאה רופא פסיכיאטר דובר רוסית שיסייע לה.

הבדיקה הבאה נערכה ביום 30.3.04 וביום 7.5.04 הגישה ד"ר קרת את חוות דעתה, במסגרתה קבעה, כי באבחנתו של התובע באות בחשבון ארבע הפרעות אפשריות: מחלת נפש (פסיכוזה) מסוג סכיזופרניה או דיכאון, הפרעה נוירוטית, פגיעה אורגנית או התחזות. ד"ר קרת סקרה כל אחת מארבע האפשרויות ובסופו של דבר קבעה, כי היא אינה מסוגלת להגיע לאבחנה חד משמעית בעניין טיב ההפרעה ממנה סובל התובע. בהמשך קובעת ד"ר קרת, כדלהלן:

"מדובר בהפרעה נפשית אשר התפתחה כיומיים לאחר תאונת הדרכים בה נפגע ולכן נראה כי התאונה היוותה גורם או טריגר להופעתה.

מצבו הנפשי כיום, כפי שהדבר עולה בבדיקות שערכתי לו, מדברי אשתו ומתוך החומר הרפואי שהוצג בפני, נראה כי תפקודו נפגע בצורה קשה ובעצם אין הוא מתפקד כלל- לא מבחינה תעסוקתית ולא מבחינה חברתית.

מצב זה מתאים לדרגה של 100% (מאה) נכות."

לאחר מתן חוות הדעת הפנה ב"כ הנתבעות שאלות הבהרה לד"ר קרת. בתשובותיה, חזרה ד"ר קרת על כך שהאבחנה במקרה דנן אינה ברורה. כן אישרה, כי אין התאמה ברורה בין חומרת האירוע לבין עוצמת התגובה הנפשית של התובע. 

ביום 8.2.05 הגישו הנתבעות בקשה לפסילת ד"ר קרת ולחילופין בקשה למינוי מומחה נוסף. בבסיס בקשתן עמדו שני טעמים; הראשון, כי אין כל בסיס לקביעה כי יש לתובע 100% נכות לצמיתות, שכן ד"ר קרת, בעצמה, ציינה, כי אינה יכולה להצביע על הסיבה לנכות. השני, כי ד"ר קרת, אשר אינה דוברת רוסית, הסתייעה בפסיכיאטר דובר רוסית שסייע לה בבדיקת התובע.

 ביום 14.2.05 דחתה כב' השופטת לבהר שרון את הבקשה בציינה, בין היתר, כדלהלן:

"באשר לענין המהותי עליו מלין ב"כ הנתבעים.

ראשית ייאמר שהרפואה אינה מדע מדוייק. אין מקום לפסול מומחה רק בשל העובדה שבכנות מציין שאיננו יכול במדויק לאתר את הסיבה לנכות, אם כי זו יכולה להיות עילה מוצדקת לחקירת המומחה. פסילת המומחה היא אך ורק במקרים נדירים ביותר ואין זה המקרה.

כמובן שחוות דעתה של המומחית כפופה לחקירה של הצדדים ואם יסתבר בחקירתה שיש מקום למנות מומחה נוסף, הרי שתמיד פתוחה הדרך לביהמ"ש לקבוע זאת."

חקירתה של ד"ר קרת התנהלה בפני בימים 13.12.05, 14.12.05 ו- 2.1.06.

לטענת הנתבעות, לאחר שנשמעה חקירתה של ד"ר קרת בבית המשפט במשך שלוש ישיבות שלמות עולה ברור, כי יש למנות מומחה אחר לבדיקת התובע. לטענתן, מתקיימים בענייננו התנאים לפסילת חוות דעת מומחה ולחילופין למינוי מומחה חלופי. כך, לטענתן, אי יכולתה של ד"ר קרת לאבחן ממה סובל התובע, גם לאחר חקירה נגדית ממושכת ומקיפה, עולה לכדי מצב בו "נבצר מהמומחה לפעול בהתאם למינויו." כמו כן, קבלת חוות דעתה של ד"ר קרת כמחייבת, על אף שהיא אינה יודעת לאבחן מה מקור הנכות ואינה יודעת לומר מדוע קבעה נכות בשיעור אותו קבעה, תגרום לעיוות דין ולקיפוח זכויות הנתבעות.