החלטה בתיק א 16973/06

בפניי בקשה לפסילתי מלשבת בדין בתיק זה.

הבקשה הוגשה לאחר ישיבת ההוכחות בה נשמעו כל העדים שהוגשו תצהיריהם.

הנתבעת עתרה להגיש חוות דעת מטעמה, שהוגשה יום לפני הדיון, וניתנה החלטה המאפשרת לנתבעת להגיש את חוות הדעת, בכפוף לתשלום הוצאות, וכן נקבעה ישיבת הוכחות נוספת לשמיעת המומחה מטעם הנתבעת.

הבקשה הועברה לתגובת ב"כ התובעת, והוגשה תגובה לתגובה.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת כי ביהמ"ש שינה את זמני הדיון, ושמע את התיק עד שעה 15:00, למרות שהנתבעת אישה חולה, ובניגוד להחלטה כי התיק ישמע עד לשעה 11:00.

ביהמ"ש הוציא את הנתבעת ואת חתנה מהאולם מספר פעמים.

ביהמ"ש קיים הליך פישור שארך שעתיים וחצי, במסגרתו הוצעה הצעה על פיה הנתבעת תוותר על זכויותיה כדיירת מוגנת.

ביהמ"ש קבע כי הנתבעת תהיה רשאית להגיש חוות דעת מטעמה, אך כפף את הגשת חוות הדעת בתשלום הוצאות בסכום של 5,000 ש"ח + מע"מ.

ביהמ"ש העיר הערות ציניות על שימוש שהנתבעת עושה במחלתה, אמר כי חתנה יעזור לה.

לפיכך, עותר ב"כ הנתבעת כי ביהמ"ש יפסול עצמו מלישב בדין.

טענות התובעת:

ב"כ התובעת מתנגד לבקשה, וטוען כי ניסיונות ביהמ"ש להגיש ל]שרה בתיק אינן מהווים עילה לפסילה.

עוד נטען כי הטענה בדבר הצעת ביהמ"ש שמשמעותה ויתור על זכות דיירות מוגנת של הנתבעת אינו נכון עובדתית, ומפרט את הצעות הפשרה שהועלו בדיון.

ב"כ התובעת מציין כי ביהמ"ש הוציא את הנתבעת ואת חתנה לאחר אמירות קשות שנאמרו על ידם.

כי לא ניכרו צרכים מיוחדים של הנתבעת במהלך הדיון.

עוד נטען כי העיתוי להעלאת הבקשה לפסילה עלתה רק לאחר שביהמ"ש דחה את בקשת הנתבעת להעיד את המומחה ללא תשלום הוצאות.

עוד נטען כי הצעת ביהמ"ש כללה ויתור ענק של התובעת על דרישותיה ותביעותיה.

לפיכך, טוען ב"כ התובעת כי אין מקום לפסילת ביהמ"ש.