החלטה בתיק א 16748/05

החלטה זו עניינה בקשת המבקשת לעיכוב ההליכים בתיק ולהעברת הדיון בהודעת צד ג' כנגד המבקשת לבוררות לפי סעיף 6 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: " החוק הבוררות").

1.            ביום 21.2.05 הגישה המשיבה הפורמאלית 1 (להלן: " התובעת") תביעה כספית כנגד המשיבה (להלן: " הנתבעת") בגין ליקויים לכאורה שהתגלו בציוד שסופק לתובעת על ידי הנתבעת, אשר היה שונה במאפייניו וביכולתו מהציוד שהתבקש על ידי התובעת לרבות הנזקים הנטענים כתוצאה מכך.

התובעת הנה חברה ציבורית רשומה, העוסקת בין יתר בביצוע עבודות הנדסה ותשתית בתחום התברואה.

הנתבעת הנה חברה לביצוע עבודות הנדסה המשמשת, בין היתר, כסוכנת בארץ של חברת SARLIN ABOY.E.(להלן: " סרלין"), המשווקת את מוצריה.

בין התובעת לנתבעת נחתמו שני חוזים לאספקת מערכת איוורור מתוצרת סרלין. האחד, חוזה בין התובעת לנתבעת לרכישת ציוד שישמש להתקנת המערכת והשני, חוזה בין התובעת לסרלין לרכישת מערכת האיוורור, אשר תסופק על ידי הנתבעת.

לאחר התקנת הציוד נמצא כי הציוד אינו ממלא אחר דרישות העבודה. אי התאמת הציוד לעבודה ולתנאי הסביבה הביאו לתקלות חוזרות ונשנות, אשר הנסיונות לתקנן לא צלחו.
בשל התקלות הרבות בפעולת הציוד נאלצה התובעת להחליף על חשבונה את הציוד בציוד מתוצרת חברת FLYGT.

לטענת התובעת, על הנתבעת לשלם עבור הנזק שנגרם לתובעת בגין אספקת ציוד אשר אינו תואם את דרישותיה של התובעת ובגין התקנה רשלנית על ידי הנתבעת.

הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד המבקשת (להלן: " צד ג' 3")  וכנגד המשיבים הפורמאליים 4-2 (להלן: " צדדי ג' 1, 2 ו-4") לשיפוי מלא ו/או לפיצוי מלא ו/או לדמי השתתפות ו/או להחזר מלא בגין כל סכום שייפסק כנגד הנתבעת.

הצדדים השלישיים 1, 2 ו-3 הינן חברת אם וחברות בנות, אשר בשנת 2000 רכשו את סרלין ונכנסו בנעליה בכל הקשור בפעילות הנתבעת מול סרלין.

בין הנתבעת לסרלין נחתם הסכם הפצה ביום 31.3.1997 (להלן: " הסכם ההפצה").
הצד השלישי 4 הנו מהנדס אשר פעל בכל התקופה הרלוונטית לתביעה כיועץ של הפרויקט נשוא התביעה ובמסגרת תפקידו היה אמור לוודא כי הציוד שיותקן על ידי התובעת יהא תואם את המפרט הטכני כפי שנדרש על ידי מזמין העבודות. 

לטענת הנתבעת, במידה וקיימים הליקויים הנטענים על ידי התובעת, הרי שעל צדדי ג' 3-1 (אשר נכנסו לנעלי סרלין) ועל צד ג' 4 לשאת בכל הנזקים הנובעים מהם, שכן הנתבעת שימשה כנציגת מכירות של סרלין בישראל, ההסכם לרכישת הציוד ולאספקתו נחתם בין התובעת לבין סרלין באופן ישיר וסרלין היא זו שייצרה את המוצרים נשוא התביעה והיה ויסתבר כי בציוד יש פגמים הרי שעל צדדי ג' 4-1 לשאת בנזק שנגרם כתוצאה מכך.

2.            צד ג' 3 הגישה ביום 9.4.06 בקשה להורות על עיכוב הליכים בתיק בשל תניית בוררות זרה. 

3.            לטענת צד ג' 3, הואיל ועל פי הסכם ההפצה בין הנתבעת לסרלין, כל המחלוקות בגין נזקים שנגרמו לכאורה לציוד מתוצרת סרלין יידונו במסגרת הליך בוררות שיתקיים בפינלנד, בפני הרכב בוררים שימונה על ידי איגוד לשכות המסחר של פינלנד, על בית משפט זה לעכב את ההליכים כנגד צד ג' 3 ולהפנות את הצדדים לבוררות וזאת בהתאם לסעיף 6 לחוק הבוררות והוראות אמנת ניו-יורק, בדבר הכרתם של פסקי בוררות חוץ.

לטענתה, עיון בהסכם ההפצה מעלה כי הצדדים להסכם חפצו להתנתק ממערכת בתי המשפט בישראל והסכימו בסעיף 10.2 להסכם ההפצה על תניית בוררות מפורטת. הצדדים הגבילו עצמם, לקיום הליך בוררות בכל המחלוקות הנובעות מהסכם ההפצה והסכם ההפצה אינו מאפשר בחירה בין בוררות לבין בית משפט.

עוד טוענת צד ג' 3, כי הצדדים הסכימו כי הדין החל על הסכם ההפצה כמו גם על פרשנותו, הוא הדין של פינלנד.

בנוסף טוענת צד ג' 3, כי על הסכם הבוררות שבין הנתבעת לצד ג' 3 חלה האמנה בדבר הכרתם של פסקי בוררות חוץ שנחתמה בניו יורק וכי מדינת ישראל ופינלנד הינן צדדים לאמנת ניו יורק. לטענתה, שלושת החריגים המנויים בסעיף 2.3 סיפא לאמנת ניו יורק אינם מתקיימים בענייננו וכי קיומם של צדדים נוספים בגדרה של התובענה ושאינם צד להסכם הבוררות, אינו מונע את עיכוב הדיון.

בנוסף טוענת צד ג' 3, כי חל סעיף 6 לחוק, לפיו חייב בית המשפט להפעיל סמכותו ולעכב ההליכים בהתאם להוראות אמנת ניו יורק.