החלטה בתיק א 16569/05
|
בש"א, א בית משפט השלום חיפה |
16569-05,1150-06
30.5.2006 |
|
בפני : י. פרידמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. רזניק לידיה 2. עזבון המנוח רזניק מיכאל ז"ל 3. ניישטוט אריסטינה 4. ניישטוט אולג עו"ד טלי רונן ואח' |
: בנק לאומי למשכתנאות בע"מ עו"ד י. קנטור ואח' |
| החלטה | |
- תביעה זו משתיתה יהבה על מחדלים שונים הרובצים , לפי הנטען, לפתחו של הבנק הנתבע , ונוגעים כולם לעניין אי ביטוחו של מר רזניק מיכאל ז"ל (להלן - "המנוח") בביטוח חיים שיבטיח פירעון הלוואה שניטלה למימון רכישתה של דירת מגורים, במקרה של מות המנוח. מדובר בהלוואה שנטל המנוח מן הבנק הנתבע יחד עם התובעים 1, 3, ו 4 (אשתו, בתו וחתנו).
- ב 3.1.06 הגיש הנתבע (להלן " הבנק") בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת היעדרה של סמכות מקומית , ולחלופין, העברת התובענה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו.
- עוד התבקשתי בבקשה זו לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות ולהאריך המועד להגשת ההגנה ב 30 יום מיום מתן ההחלטה בבקשה.
- המשיבים הגיבו לבקשה ואף הבנק נתן תשובתו לתגובה.
- לאור המסקנה אליה הגעתי בנושא הסמכות המקומית אין בדעתי להיזקק לסוגיית ההתיישנות, שכן ראוי שההחלטה בעניין תינתן ע"י בית המשפט המוסמך.
הסמכות המקומית
- הבנק מפנה לנוסח סעיף 37 לחוזה ההלוואה, המהווה תנית מקום שיפוט, וזה נוסחו:
" מקום השיפוט לצורך חוזה זה נקבע בתל אביב - יפו, אולם הבנק יהיה רשאי לנקוט
באמצעים משפטיים נגד הלווה ו/או נגד הערבים בכל בית משפט מוסמך אחר".
- התניה אינה מפרידה בין עניינים שונים, ופורשת כנפיה על כל המחלוקות הנובעות מחוזה ההלוואה, לרבות נושא ביטוח החיים, המוסדר בסעיף 23 לחוזה.
- טוען הבנק כי מדובר בהסכם שיפוט ייחודי. לכאורה נתמכת טענתו זו בלשון הסעיף, בפרט המילה "אולם", המבקשת על פני הדברים לאפשר לבנק לנקוט בהליכים בכל בית משפט מוסמך, להבדיל מתביעה כלפי הבנק, שדינה להתברר בבית המשפט בתל אביב - יפו. המילה "אולם" נועדה לקבוע חריג לכלל. בפנינו אפוא כלל הקובע מקום שיפוט רק בבית המשפט בתל אביב, וחריג (ממנו יש ללמוד על הכלל), שיחד עצמו לתביעות משפטיות שמגיש הבנק נגד לווים או ערבים.
- הבנק הפנה לפסקי דין שונים שפרשו אכן התניה כמי שביקשה להתנות על ההסדר הכללי הקבוע בסעיף 3 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד - 1984, ולקבוע מקום שיפוט ייחודי, בהתאם לאמור בתקנה 5 לתקנות הנ"ל.
- אני מקבל עמדת הבנק בעניין זה, מטעמיו. יתירה מזו: בעניין פרשנות התניה מתפרץ הבנק לדלת פתוחה. בסעיף 11 לתגובה, מקבלים למעשה המשיבים את פרשנות הבנק לתניה, ככזו המחייבת אותם להתדיין רק בבית המשפט בתל אביב. הנה כי כן, אין בין הצדדים מחלוקת פרשנית לעניין משמעות התניה. בנסיבות אלה אין צורך להרחיב בשאלה האם מדובר בתניה הקובעת מקום שיפוט ייחודי.
- אלא שבכך לא תמה הבדיקה. המשיבים משתיתים יהבם על נוסח סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים , תשמ"ג - 1982 (להלן: " החוק"). לטענתם סעיף 37 לחוזה הנו בבחינת "תנאי מקפח" במובן החוק, וככזה יש לבטלו, ואין הבנק יכול להסתמך עליו.
- עוד מפנים המשיבים לשנוי שחל בנוסח הסעיף, ומבקשים ללמוד מן השנוי משום תימוכין
לעמדתם.
נוסח הסעיף במתכונתו הקודמת קבע חזקת קיפוח לגבי -
" תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר , או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד
את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך".
הסעיף המתוקן (ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.04) קובע חזקת קיפוח לגבי -
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|