החלטה בתיק א 15898/07

עניינה של הבקשה:

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בגין התיישנות, שיהוי, מניעות, ויתור והעדר יריבות.

 התביעה הוגשה ביום 1.2.07 על סכום כספי של 806,417 ש"ח.

רקע התביעה , הינו התקשרות שהייתה בין הנתבעת לבין חברה ששמה "דלתה הייטק השקעות בע"מ" , שבעבר נקראה "דלתה מוצרי איכות חשמליים בע"מ" (להלן: " דלתה").

על פי הנטען, דלתה סיימה את פעילותה העסקית בשנת 2001, והחלה לערוך התאמת חשבונות עם כלל לקוחותיה, כשגם הנתבעת נמנתה עליהם.

בין דלתה לבין הנתבעת, התקיימה התקשרות מסחרית, מכוחה הפיצה דלתה את מוצריה בסניפי הנתבעת.

ביום 6.3.06, המחתה דלתה את זכויותיה לתובעת, והתביעה הוגשה מכוח כתב המחאת הזכויות לעיל.

מכאן ואילך, נכנסה התובעת בנעליה של דלתה. כך היתה ההתייחסות של הצדדים אליה בכתבי הטענות, וכך יהא גם בהחלטה זו.

לטענת התובעת בכתב התביעה, כרטיס הנהלת החשבונות של דלתה העיד על יתרת חוב של דלתה כלפי התובעת בסך של 868,375 ש"ח.

הסכום הנ"ל מורכב מראשי הנזק הבאים:

א.                 החזרות סחורה באופן חד צדדי לתקופה שבין 5/96 ועד 4/01.

ב.                  חיוב בגין הפרשי מחיר על פי נספח ה' לכתב התביעה.  גם תקופה זו מתייחסת לימים עברו.

כאמור, הנתבעת בבקשתה טענה כי התביעה התיישנה וכי קיים כאן העדר יריבות.

אבחן להלן, כל סוגיה וסןגיה.

העדר יריבות:

הנתבעת/מבקשת טוענת, כי התביעה נגדה הוגשה בהעדר יריבות.

כתב המחאת הזכויות מכוחו שואבת התובעת את מעמדה, ניתן לה ביום 3.6.06, לאחר שהחברה הממחה דלתה הייטק השקעות בע"מ, נכנסה להליכי פירוק מרצון.

לטענת הנתבעת, יש בכך כדי לפגוע בכתב המחאת הזכויות ולערער על התביעה כולה.

לאור זאת,  סבורה הנתבעת, כי המחאת הזכויות מספקת ואף התביעה שאף הוגשה מכוחה, מסופקת.

התובעת גורסת מנגד, כי כתב המחאת הזכויות ניתן כדין, ובטרם פורקה  הממחה.

אי לכך, סבורה היא כי לא נפל כל פגם בכתב המחאת הזכויות והתביעה ראויה להתברר.