חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק א 1569/98

: | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
1569-98
27.11.2005
בפני :
משה דרורי

- נגד -
:
ג'נימאת עומר רחמאן אחמד
עו"ד גבעון עמוס 		:
1. המכונה "עמי" עובד שירות הביטחון הכללי
2. המכונה "ג'אן"
3. המכונה "טארק"
4. המכונה "מרקו"
5. המכונה "עדנאן"
6. המכונה "מופז"
7. ראש שירות הביטחון הכללי
8. מפקד תחנת המשטרה במגרש הרוסים
9. האחראי על המרפאה תחנת המשטרה מגרש הרוסים
10. מדינת ישראל

עו"ד דניאל פרשקר מפרקליטות מחוז תל-אביב
החלטה

כללי

1.         מהו שיעור הפיצוי בגין נזק פיזי ונפשי אשר, לטענת התובע, נגרם לו על ידי הנתבעים, כאשר היה במעצר? זו השאלה שבה תעסוק החלטה זו.

2.         החלטה זו ניתנת לפני שהוכרעה השאלה האם יש אחריות לנתבעים על הנזקים הנטענים. כפי שיבואר להלן, הצדדים בחרו דרך דיונית זו, מתוך הערכה כי לאחר שידעו מהו השיעור הכספי של הפיצוי , כפי שייפסק על ידי בית המשפט (לאחר שמיעת הראיות וסיכומים), יקל עליהם לנהל משא ומתן בדבר עצם החבות.

3.         נציג תחילה את הרקע העובדתי ואת הסכמות הצדדים, ולאחר מכן, נדון בכל אחד מפרטי  הסכומים הנתבעים, כאשר קודם לכן נקדיש דיון, לא קצר, להיבט המשפטי  של קביעת  ראשי הפיצויים בשל המחלוקת בין הצדדים בסוגייה זו.

רקע עובדתי

4.         התובע, יליד 21.6.1953, תושב הכפר צוריף שליד חברון, נעצר ביום 10.4.1997 על ידי גופי הביטחון של הנתבעת 10, היא מדינת ישראל, בשל חשד לפעילות בארגון ה"חמאס". מעצרו של התובע -בבית המעצר מגרש הרוסים בירושלים -  ארך כ- 55 ימים, עד להגשת כתב אישום כנגדו, ביום 9.6.1997.

5.         לטענת התובע, בכתב תביעתו, אמצעי החקירה בהם נקטו הנתבעים כנגדו במשך אותם ימי המעצר, הם אלה (סעיף 11 לכתב התביעה):

(א)   מניעת שינה;

(ב)    מניעת מזון, משקה ורחצה;

(ג)      מכות ובעיטות;

(ד)    איומים והשפלות;

(ה)   בידוד מוחלט;

(ו)      החזקת וקשירת התובע בתנוחות מכאיבות ("שבאח") לימים רצופים;

(ז)     הכרחת התובע לכרוע עד התמוטטות(גאמבז);

(ח)   חשיפת התובע לתנאי קור קיצוניים באמצעות מזגן למספר ימים רצופים;

(ט)   איזוק מכאיב לתקופה ממושכת בידיו, רגליו וזרועותיו;

(י)      גרירת התובע על הרצפה;

(יא)כיסוי ראשו בשק עבה (מבד) ומסריח לימים רצופים;

(יב) כליאת התובע בתא זעיר (ארון);

יצויין ויובהר כבר עתה כי נקיטת אמצעים אלה או מי מהם כלפי התובע לא הוכחה כלל ועיקר והפירוט האמור נשען באופן מוחלט על טענות התובע בלבד. טענות אלה, נכון להיום, אינן מבוססות על ראיות כלשהן, שטרם הגיע מועד הגשתן. המדינה מכחישה את טענות התובע. למותר לציין כי אף הראיות והעדים מטעם המדינה לא הובאו והם יוצגו לבית המשפט רק בשלב הבא, אם זה יתקיים (ראה פיסקה 13 לעיל).

6.         במסגרת עיסקת טיעון, הודה התובע באחזקת אמל"ח שלא כדין ונידון על ידי בית המשפט הצבאי ל- 90 ימי מאסר בפועל (מיום מעצרו 10.4.1997)  וכן למאסר על-תנאי . התובע שוחרר מן המאסר ביום 8.7.1997.

תמצית ההליכים וההסכמות שבין הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>