החלטה בתיק א 1521/02

מבוא :

בפני בקשת המבקש שכותרתה: "בקשה לתיקון כתבי הטענות (התביעה האישית והבקשה לאישור תובענה ייצוגית) ע"י הוספת דו"ח המנהל המיוחד של הבנק למסחר בדבר רשלנות המשיבה, למסגרת כתבי הטענות".

המשיב מתנגד לבקשה מטעמים שפרט בתגובתו.

המבקש השיב לתגובת המשיב.

הרקע לבקשה :

ההליך העיקרי בתיק זה, הינו בקשה לאשר תובענה ייצוגית כנגד המשיב.

במסגרת ערעור בפני בית המשפט העליון נקבע ביום 16.8.07 הסדר דיוני מוסכם לפיו ניתנה למבקש אפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב טענותיו כנגד המשיב וזאת בתוך 120 יום.

ביום 2.9.07 הודיע המבקש לבית משפט זה, כי בחר שלא לתקן את כתב טענותיו וביקש שבית המשפט יכריע בבקשת אישור התובענה כייצוגית על יסוד הטענות כפי שהן (ולחילופין- לקבוע דיון לסיכומים).

בהתחשב בהודעתו של המבקש, נתתי ביום 9.10.07 החלטה, בה נכתב, בין השאר: " אני קובעת את בקשת האישור כפי שהוגשה, לדיון ב- 5.12.07".

ביום 13.12.07 באה בפני בקשת המבקש כדלהלן: "להוסיף לתיק בית המשפט את הפרק הנוגע לתפקודה של המשיבה בפעילותה כרואה החשבון החיצוני של הבנק למסחר (בפירוק) מתוך הדו"ח הסופי של המנהל המיוחד של הבנק למסחר (בפרוק) אשר הוגש לבית המשפט של הפירוק" ( בש"א 23300/70).

ביום 19.3.07 דחיתי את הבקשה, בצייני, כדלהלן:

"הכרעת ביהמ"ש צריכה להתבסס על טענות בעלי הדין, שהועלו כדין ועל הראיות הקבילות.

 ביהמ"ש אינו יכול לבסס את הכרעתו על ממצאים ומסקנות של אחרים (ו"מנהל מיוחד" בכלל זה).

אין מקום בתיק ביהמ"ש לחומר שאינו אחד מאלה; כתבי טענות או חומר ראיות קביל.

בבקשתו לצרוף דו"ח המנהל המיוחד, לא ציין המבקש, שצרוף החומר מבוקש  לתיקון כתב טענותיו - ולא בכדי.

ברור איפוא, כי אין הצרוף מבוקש במסגרת בקשה לתיקון כתב טענות.

מצד שני, הדוח אינו יכול לשמש חומר ראיות, שכן הוא כולל בין היתר, ממצאים המבוססים על עדויות של אחרים, כמו כן כולל הדוח  מסקנות של העורך.

הדוח  כפי שהוא  הינו בבחינת  עדות מפי  השמועה ואינו קביל כראיה בהליך העיקרי.

לפיכך הבקשה נדחית."