החלטה בתיק א 14801/08

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

לאחר חקירת המצהיר הוגשו סיכומי באי כוח הצדדים, למעט סיכומי תשובה, ומשחלף המועד להגשתם ניתנת החלטתי זו.

התובענה הינה לתשלום הסכום של 2,160,684 ש"ח, כנגד הנתבעת מס' 1, החברה, וכנגד הנתבע מס' 2, בעל החברה, מנהלה והערב על פי כתב התביעה.

טענות הנתבעים:

עיון בתצהיר התומך בבר"ל מעלה, כי אין בפי הנתבעת מס' 1 כל טענה בפני החוב הנטען כלפיה בכתב התביעה.

הטענות כולם מתייחסות לנתבע מס' 2 הערב.

טענת הערב הינה, כי הוסכם בינו לבין התובע, שערבותו התא מוגבלת לדו"ח עושר פיננסי שהוצג על ידו לתובע עובר לחתימה על כתב הערבות.

מסיכומי ב"כ הנתבעים ניתן להבין, כי הנתבע מס' 2, (להלן:V"הנתבע"), טוען, ככל הנראה, לכפייה כלכלית.

ב"כ הנתבעים מפרט בסיכומיו את כל הפעולות שנקט הנתבע על מנת להוביל לפירעון התחייבויות החברה כלפי התובע, ובכלל זה הזרמת כספים, וכן אי משיכת משכורות.

ב"כ הנתבע, טוען, כי התובע ידע במועד החתימה על הסדרי החוב, כי הנתבע או החברה לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות המפורטות בהסדרי החוב, וכפה את החתימה, תוך שהוא מנצל את העובדה, כי הנתבע עמד להתמנות לשגריר ישראל בהונגריה.

לפיכך, טוענים הנתבעים כי יש להורות על מתן רשות להתגונן.

טענות התובע:

התובע טוען, כי הנתבעת מס' 1 לא הציגה כל הגנה ולכן יש ליתן פס"ד כנגדה.

התובע טוען, כי הנתבע, לא הציג כל הגנה ראויה, הטענה, כי כתב הערבות שחתם עליו מוגבל לעושר הפיננסי שהציג עובר לחתימתו, לאו טענה היא.

עוד נטען, כי הנתבע חתם פעמיים על הסדרים לתשלום חוב בהם ויתר על כל טענה שיש בידיו כלפי התובע, ולכן יש לדחות את הבקשה למתן רשות להתגונן.

דיון:

אכן, עיון בתצהיר ובסיכומי ב"כ הנתבעים יעלה, כי לא מפורטת כל טענה ביחס לחוב גופו ולכן אין בפי הנתבעת מס' 1 כל טענת הגנה.

ביחס לנתבע מס' 2;

הנתבע טוען, כי החברה הייתה בבעלות בנו, או שבנו ניהל אותה, וכי בנו פנה אליו וביקש כי יקבל על עצמו את ניהול החברה, וכך עשה. לאחר שבדק את יכולותיו הכלכליות ואת עושרו, הציג את הדברים לתובע, חתם על כתב הערבות, מתוך הבנה כי כתב הערבות יוגבל רק לעושר הפיננסי שהוצג על ידו.